נויטרופיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תאי מערכת החיסון. התאים הכחולים מהווים את מערכת החיסון המולדת, והאדומים - את מערכת החיסון הלומדת. התאים המוקפים במסגרת צהובה הינם פגוציטים. חץ סגול מציין שתא המוצא הופך, או מתמיין, לתא היעד

נויטרופילים (Neutrophils) הם תאים השייכים למערכת החיסון, אשר תפקידם העיקרי בליעה וחיסול חיידקים או פטריות ומניעת הזיהום שנגרם מהם. הנויטרופילים מהווים אחד משלושת סוגי הפגוציטים במערכת החיסון, וכן אחד משלושת סוגי הגרנולוציטים.

הנויטרופילים גדולים פי שניים לערך מתאי דם אדומים וקוטרם נע בין 9 ו-15 מיקרון. גרעין התא של הנויטרופילים מורכב מכמה אונות בגדלים שונים; מסיבה זו מכונים הם לעתים תאים פולימורפונוקלאריים (Polymorphonuclear cells, ובקיצור: PMNs, או Polys בעגה המקצועית; לעתים מכונים כך כל הגרנולוציטים). אורך חייהם קצר יחסית - שעות או ימים ספורים.

הנויטרופילים הם קבוצת התאים הגדולה ביותר מבין תאי הדם הלבנים, והם מהווים בין 40% ו-70% מסך כל תאי הדם הלבנים. המונח ספירת נויטרופילים אבסולוטית מתייחס למדידת הכמות של כל הנויטרופילים הנוכחים בדם. ירידה במספרם אל מתחת ל-1,000 מעלה את הסיכון לדלקות. ריכוזם הנורמלי בדם נע בין 3,000 ו-7,000 תאים למיקרוליטר (מילימטר מעוקב) דם. ספירת הנויטרופילים נעשית כחלק מביצוע ספירת דם מלאה. כמות נמוכה מדי של נויטרופילים בדם נקראת נויטרופניה.

הנויטרופילים הם, כאמור, גרנולוציטים. הציטופלזמה שלהם מכילה גרגרים קטנים ("גרנולות") המכילים חומרים המשתתפים בהרג הפתוגנים. הגרגרים מכילים אנזימים המפרקים חיידקים, וכן חלבונים דמויי-אנטיביוטיקה הנקראים דפנסינים (Defensins). הנויטרופילים נמשכים באופן כימי אל אתר הזיהום, בולעים (מבצעים פגוציטוזה) את החיידקים או הפטריות וממיסים אותם בעזרת החומרים שהוזכרו לעיל. בנוסף, משתמשים הנויטרופילים ברדיקלים מחמצנים, כגון מימן על-חמצני ויון סופראוקסיד, להרג החיידקים (לפרטים ראו: אנארובי).

גרגרי הנויטרופילים נצבעים בחלקם אדום, באמצעות חומרי צביעה חומציים, ובחלקם כחול, באמצעות חומרי צביעה בסיסיים. שילוב הצבעים גורם לציטופלזמת הנויטרופילים להיראות סגולה. תכונות הצביעה של גרגרי הנויטרופילים הקנו לתאים אלו את שמם (נייטרליים, נצבעים בחומצה ובבסיס כאחד).