סוד הגן הנעלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סוד הגן הנעלם הוא ספר ילדים שכתבה הסופרת פרנסס הודג'סון ברנט, ומספר על ידידות מיוחדת שנרקמת בין שלושה ילדים - מרי היתומה, קולין, בן דודה החולה של מרי, ודיקון, ילד מיוחד וחובב טבע, על רקע גילויו של גן סודי וקסום.

הספר פורסם לראשונה בשנת 1909 ונחשב לאחד מספריה הידועים ביותר של ברנט. הספר תורגם לעברית על ידי אוריאל אופק בשנת 1968.

"סוד הגן הנעלם" הומחז פעמים רבות, בין השאר למחזמר שהועלה בשנת 1991 בברודווי שזכה להצלחה רבה, והיה מועמד לשבעה פרסי טוני שמתוכם זכה בשנים. בשנת 1993 יצא למסכים סרט בשם 'סוד הגן הנעלם', שהיה גרסה שנייה של סרט זה. (הסרט הראשון הופק בשנת 1949).

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

[עריכה] עלילה

עלילת הספר מתחילה בתיאור חייה של הילדה האנגלייה מרי לנוקס בהודו, מרי היא ילדה עשירה ומפונקת, שהוריה מזניחים אותה ולמעשה מגדלים אותה המשרתים והאומנת שלה. מרי מאבדת את הוריה ברעש אדמה ונשלחת לגור באחוזת דודה מצד אמה, מר קרייבן, המתגורר ביורקשיר שבאנגליה.

מרי נשארת מבודדת באחוזה, תחת השגחת סוכנת הבית גברת מדלוק, כאשר דודה, הבורח ממות אשתו שרודף אותו, נעדר באופן קבוע מהאחוזה. האדם היחיד שמקדיש למרי תשומת לב היא החדרנית מרתה, ובמהלך שיחותיהן היא מספרת למרי על גן נעול וחתום בחומות, שהיה הגן האהוב על גברת קרייבן, ושאותו נעל בעלה לאחר מותה, וקבר את המפתח.

במהלך שיטוטיה של מרי בגני האחוזה היא מוצאת את המפתח ולאחר מכן את הדלת לגן ונכנסת לתחומיו. כאשר היא נכנסת לגן מגלה מרי שלמרות נבילת הוורדים, חלק מהפרחים עדיין חיים, והיא מחליטה להתחיל לעבוד על הגן בעצמה, אולם לשמור על כך בסוד, במקרה שדודה, או גברת מדלוק יגלו שהגן נפתח וינעלו אותו בשנית.

דרך מרתה, מגייסת מרי לעזרתה את אחיה הקטן של מרתה, דיקון, הידוע בכישרונו ובקשריו המיוחדים עם בעלי חיים וצמחים. דיקון עוזר למרי להחזיר את הגן לקדמותו, מספק למרי, באמצעות כסף שהיא מביאה לו, כלי גינון וזרעי פרחים, ועוזר לה להחזיר לחיים את הוורדים.

כאשר דודה של מרי בא לביקור באחוזה ופוגש את מרי לראשונה, מבקשת מרי ממנו חלקה אדמה בשביל עצמה, ומר קרייבן מסכים ואומר לה שהיא יכולה לקבל כל חלקת אדמה שהיא רוצה באחוזה (בלי לדעת, שלמעשה הוא מעניק לה את הגן הנעלם).

לאחר ביקור דודה, שומעת מרי במשך מספר לילות קולות בכי. למרות הכחשת המשרתים את קיומו של הבכי, מחליטה מרי לחקור את פשר העניין. כאשר היא מתחילה לחקור את בית האחוזה בעצמה היא מגלה את חדר בנו של מר קרייבן, בן דודה קולין.

קולין מתגלה כילד חולני מאז הולדתו, מפונק ומריר כמו שמרי הייתה בתחילת הספר (אופי שהשתנה בהדרגתיות אצל מרי במקביל לשיקום הגן). אביו של קולין מתעלם ממנו משום שהוא הזכיר לו את אישתו המנוחה והאהובה ומפקיר אותו לטיפול הגברת מדלוק, שרואה בו נטל, ורופא זקן, המתייחס אליו כאל נכה וכולא אותו בחדרו ובמיטתו, ללא הצדקה רפואית של ממש, אם מתוך בורות ואם מתוך שיקולים אחרים.

קולין ומרי מבינים שהמשרתים, בראשות גברת מדלוק, הסתירו את קיומם זה מפני זה, בשל החשש שקולין הרגיש יחלה וילקה באחד מהתקפי מהרעידות וההיסטריה שלו אם תופרע מנוחתו.

מרי וקולין, ששניהם היו עד עכשיו בודדים מאוד, קושרים עד מהרה קשרי חיבה ורעות, וקולין מכריח את המשרתים לתת למרי לבקר אותו לעתים קרובות. במהלך הביקורים מספרת מרי לקולין על הגן הנעלם.

עם בוא האביב, עת פריחתו של הגן הנעלם, מתחילה מרי לבלות יותר ויותר זמן בגן ובעבודה עליו. קולין מתרעם על כך, שחברתו היחידה מבלה יותר זמן בגן ועם דיקון מאשר איתו, ובאחד מביקוריה נתקף ברעדה אחרי שמרי מסרבת להיענות למבוקשו.

מרי, בניגוד למשרתים, מסרבת להיכנע להתקף ההיסטריה ועומדת על שלה, וכאשר קולין נרגע, הוא מבקש ממנה לקחת אותו לבקר בגן. מרי, שזה מכבר תכננה עם דיקון להביא את קולין לגן, מסכימה בשמחה, מתוך תקווה שהגן ישפר את מצבו של קולין.

דיקון מגיע לבקר את קולין, ומביא איתו מספר חיות בר שאימץ, ושלושת הילדים מתכננים בקפידה את הוצאת קולין מהבית אל הגן בלי שגברת מדלוק והמשרתים יגלו את הדבר. הילדים מצליחים לשכנע את רופאו של קולין, ובכך את מדלוק, שאם מרי ודיקון ייקחו את קולין לטיול בכיסא גלגלים בגן זה יטיב את מצבו.

כאשר יוצאים השלושה לגני האחוזה פוקד קולין על הגננים והמשרתים לא להפריע להם ולהמנע מלעקוב אחריהם בזמן שהם מטיילים, וכך מצליחים השלושה להתחמק לתוך הגן הנעלם ללא הפרעה או גילוי.

לגן יש השפעה חיובית מאוד על קולין, הנהנה ממנו מאוד, והשלושה מבקרים בגן כל פעם שמזג האוויר מרשה את זה. במקביל לתחייתו ופריחתו של הגן, פורחת חברותם של השלושה, ומצב בריאותו של קולין משתפר.

המבוגר הראשון שמגלה את סוד הילדים הוא הגנן הזקן בן ווטרסטאף, גננה החביב של אימו של קולין, שביקר בסודיות את הגן כל השנים האלו פעם או פעמיים בשנה, על ידי טיפוס על חומותיו. כאשר הוא מבקר את הגן בפעם הראשונה מאז שמרי הגיעה לאחוזה, הוא מוצא את השלושה ומתרגז. אולם במהרה, כשהוא נוכח בשיפור שנעשה במצבו של קולין ובמצב והגן, הוא נרגע, ומסכים לא לגלות לאף אחד אחר את סודם של הילדים.

קולין נחוש בדעתו לשפר את מצבו, כך שבפעם הבאה שאביו יחזור ממסעותיו, יראה את קולין הולך ורץ כמו ילד נורמלי. קולין מצליח לעמוד וגם ללכת, אולם רק בן, דיקון ומרי יודעים על כך.

הסיפור מסתיים עם חזרתו של מר קרייבן לאחוזה. הוא מגיע בזמן ששלושת הילדים נמצאים בחוץ ומשחקים. מר קרייבן מוצא את עצמו נמשך לגן הנעלם, ובהגיעו לשם הוא נדהם לראות את בנו, אותו חשב לגוסס, רץ, במהלך משחק, ואף מנצח את דיקון ומרי.

הילדים לוקחים את אביו של קולין לתוך הגן, מראים לו את כל מה שעשו שם, ומספרים לו על כל מה שקרה. כאשר מר קרייבן והילדים חוזרים לאחוזה, גברת מדלוק ושאר המשרתים לא מאמינים למראה עיניהם,קולין בריא והולך, ואביו מחזיק בידיו ומאושר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• סוד הגן הנעלם הטקסט המלא בפרויקט גוטנברג