ורד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ורד | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | ורדיים |
| סוג: | ורד |
| שם מדעי | |
 rosa |
|
ורד- פרח ממשפחת הוורדיים - (Rosaceae).
הוורד מונה כ- 200 - 250 מינים, שיחים או מטפסים רב-שנתיים, קוצניים- והוא נפוץ בעשרות צבעים וגוונים שונים. מוצא רובם של הוורדים מאסיה, אך כיום הם נפוצים בכל רחבי העולם. בארץ ישראל גדלים שני מינים עיקריים של ורדים - "ורד צידוני" - הגדל בעיקר ליד נחלים. ו"ורד הכלב" (Rosa Canina) - הגדל בעיקר באזורי חורש ים תיכוני- ברכסי הגליל, בכרמל, בשומרון וביהודה. פריחתו העיקרית בין החודשים מאי ואוגוסט.
הפרחים גדלים בבודדים או בתפרחת, בכל פרח 5 עלי כותרת, 5 עלי גביע ואבקנים רבים שחלק מהם הפכו, במהלך דורות של השבחה, לעלי כותרת נוספים. אורך העלים ברוב מיני הוורדים נע בין 5 ל-15 ס"מ. הפרי דמוי-ענב , והוא בשרני ואכיל.
עיקר שימוש של הוורד בארץ לגינון ולקטיף לצריכה פרטית. בתחילת שנות ה-60 של המאה ה20, הוחל בגידול מסחרי של ורדים ליצוא למדינות אירופה בתקופת החורף. ע"מ לשמור על הוורדים בחורף, יש לחממם. דבר זה נעשה בבתי צמיחה העשויים מזכוכית או מפוליאתילן.
הוורד גדל היטב בתנאי האזור הממוזג. בתקופת החורף רוב הזנים נמצאים בתרדמה. באביב מתעוררים הפקעים ופורצים. הפריחה נמשכת ברציפות עד הסתיו הבא. כל ענף נושא בקצהו פרח או תפרחת. הוורד אינו צמח יום-ארוך. הוא מסוגל לפרוח גם בחורף בתנאי טמפרטורה מתאימים. מסיבה זו ניתן לגדל ורדים לפריחה חורפית בחממות. במקומות מסוימים מקובל להוסיף לו תאורה מלאכותית. הכוונת הפריחה לחורף דורשת משטר מדויק של גיזומים בקיץ, התוצאה היא גדילה של פרחים בחורף במועדים המבוקשים, בדרך כלל לקראת חג המולד ולקראת יום ולנטין הקדוש, אז יש ביקוש גדול לפרחים אלו.
ורד צהוב הוא הפרח הרשמי של אחוות הסטודנטים אלפא פי אלפא.
[עריכה] שימוש בורדים ברפואה אלטרנטיבית
ברפואה העממית וברפואה האלטרנטיבית משתמשים בורד, ובמיוחד ב"מי ורדים", המופקים מעלי הכותרת של הוורד, כצמח מרפא. הוורד צויין בין היתר כמועיל לטיפול בדלקות אוזניים ועיניים, בכאבי ראש, בבעיות בדרכי העיכול, בכאבי רחם, בדלקת ריאות ולהורדת חום.
[עריכה] הוורד במקורות היהודיים
השם ורד אינו מופיע בתנ"ך, אך מופיע פעמים אחדות במשנה, בתוספתא, בתלמוד ובמדרשים. יש חוקרי מקרא המזהים את הוורד עם השושנה המופיעה במקרא: "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה" (הושע, י"ד, ו'). שיח הוורד היה חשוב בכלכלת העם, ולכן היה חייב בשביעית ובדמאי. בייחוד מציינים את עלי הכותרת, ששימושם היה להכנת מי-ורד ושמן-ורדים: "הוורד והכופר... יש להם שביעית" (משנה, מסכת שביעית, ז', ו').
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ורד |
