סולם קרדשב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סולם קרדשב (Kardashev scale), שיטה כללית לסיווג מידת ההתפתחות הטכנולוגית של ציביליזציה שהוצעה לראשונה ב-1964 על ידי האסטרונום הרוסי ניקולאי קרדשב. בסולם שלוש קטגוריות, והוא מבוסס על כמות האנרגיה השמושית שיש לציבילזציה בפרסיתה וגדל באופן לוגריתמי:
- טיפוס I - ציביליזציה המסוגלת לנצל את כל האנרגיה הזמינה בכוכב לכת יחיד, 1016W בקירוב. למעשה הנתון משתנה; בכדור הארץ יש אנרגיה זמינה של 1.74×1017W. הגדרתו המקורית של קרדשב הייתה 4×1012W (במקור הגדיר קרדשב את טיפוס I כ"רמה טכנולוגית הקרובה לרמה הקיימת כעת בכדור הארץ", כש"כעת" פירושו בשנת 1964)
- טיפוס II - ציבילזציה המסוגלת להשתמש בכל האנרגיה הזמינה מכוכב בודד, 1026W בקירוב. גם במקרה זה, הנתון עשוי להשתנות; השמש פולטת 3.86×1026W בקירוב. הגדרתו המקורית של קרדשב הייתה 4×1026W
- טיפוס III - ציביליזציה המסוגלת להשתמש בכל האנרגיה הזמינה בגלקסיה יחידה, 1036W בקירוב. נתון זה עשוי להשתנות באופן קיצוני, מאחר שקיימות גלקסיות שונות מאוד בגודלן. הגדרתו המקורית של קרדשב הייתה 4×1037W.
כיום כל הציבילזציות מסוגים אלו היפוטיות לגמרי. עם זאת סולם קרדשב הוא בעל שימוש עבור חוקרי פרויקט סט"י (SETI), סופרי מדע בדיוני ועבור עתידנים כמסגרת תאורטית.
