סטנלי מתיוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סר סטנלי מתיוס (1 בפברואר 1915 - 23 בפברואר 2000) נחשב לאחד מגדולי שחקני הכדורגל האנגלי. שליטתו באמנות הכדרור הקנתה לו את הכינוי "הקוסם", בעוד אורח חייו הספורטיבי, התנזרותו משתיית אלכוהול ותזונתו הצמחונית אפשרו לו להמשיך לשחק ברמות הגבוהות ביותר בגיל מבוגר יותר מכל שחקן אחר. כמו כן הוא זכור כאחד מהשחקנים ההוגנים ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי. אף שהשתתף בלמעלה משבע מאות משחקים בקריירה הארוכה שלו, מעולם לא נרשם בפנקס השופט.
מתיוס היה השלישי מבין ארבעת בניו של המתאגרף ג'ק מתיוס מסטוק און טרנט. האב הטמיע בבנו את הנחישות, המשמעת והרוח הספורטיבית ששימשו אותו היטב כל חייו. הקיצוני הימני הטבעי שיחק בנבחרת הנוער של אנגליה והוחתם על חוזה מקצועני בסטוק סיטי ב-1932. לימים היה לגדול שחקני המועדון הוותיק. ב-1934 ערך את הופעת הבכורה בנבחרת הבוגרת ואף הבקיע בניצחון 4-0 על ויילס. ב-1937 הבקיע שלושער במשחק בו הביסה אנגליה את צ'כוסלובקיה 10-0.
ב-1938 ביקש מתיוס לעזוב את סטוק סיטי. אולם עצרת מחאה של 3,000 מאוהדיה, ואלף נוספים שצעדו סביב האצטדיון, שינו את דעתו והוא נשאר בקבוצה.
מלחמת העולם השנייה קטעה את הקריירה שלו. הוא שירת בחיל האוויר המלכותי והוצב ליד בלקפול. בשנות המלחמה הופיע כשחקן אורח במדי קבוצות שונות: קרו אלכסנדרה, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, גלאזגו ריינג'רס ואפילו נבחרתה הבלתי רשמית של סקוטלנד.
לאחר המלחמה עזב את סטוק כדי לשחק בבלקפול, עימה זכה סוף סוף בגביע ה-FA ב-1953, לאחר שכבר הפסיד בשני גמרים קודמים. במשחק הגמר התמודדה בלקפול מול בולטון וונדררס. עד כ-30 דקות לסיום עוד הובילה בולטון 3:1. בחצי השעה האחרונה של המשחק ביצע מתיוס שורת פעולות מבריקות שהביאו לכיבוש שלושה שערים (כוכבה השני של בלקפול, סטן מורטנסן, הבקיע במשחק זה שלושער). בלקפול ניצחה בסיום 4:3 ומשחק הגמר זכה לכינוי "הגמר של מתיוס".
מתיוס היה הראשון שהוכתר ככדורגלן השנה באירופה ב-1956 וגם הזוכה הראשון בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות עיתונאי הכדורגל) ב-1948. חמש עשרה שנים לאחר מכן, בגיל 48, העניקו לו עיתונאי הכדורגל את התואר בשנית, לאחר שסטוק סיטי (אליה שב ב-1961) חזרה בהנהגתו לליגה הראשונה.
1965 הייתה שנתו האחרונה כשחקן בליגה האנגלית. בן 50 חזר מפציעה בברכו שהשביתה אותו לשנה כדי לשחק משחק אחד נוסף ולבשל את שער השוויון של סטוק. באפריל 1965 נערך לכבודו משחק ראווה בויקטוריה גראונד, אצטדיונה של סטוק סיטי (עד 1997) בין הקבוצה המקומית לנבחרת כוכבים שכללה בין השאר את לב יאשין, פרנץ פושקש ואלפרדו די סטפנו. עם סיום המשחק נישא מתיוס מהמגרש על כתפיים. באותה שנה אף הוענק לו תואר אבירות, אולם סיר סטנלי המשיך להתעקש כי פרש מהמשחק 'מוקדם מדי'. לאחר פרישתו באנגליה שימש כמאמנה של פורט וייל ואחר כך כמאמן-שחקן בליגה המלטזית בגיל 55. גם לאחר מכן, בגיל שישים ולמעלה מזה, שיחק במועדונים מקומיים שונים ברחבי העולם. ב-1981 השתתף במשחק צדקה שנערך בסקוטלנד.
מתיוס הוא השחקן המבוגר ביותר אי פעם ששיחק בליגה האנגלית הבכירה כמו גם בנבחרת אנגליה. את הופעת הליגה האחרונה ערך כאמור מספר ימים לאחר יום הולדתו ה-50, ובזירה הבינלאומית שיחק עד גיל 42. הקריירה שלו כשחקן הנבחרת ארכה 23 שנים וכללה 11 שערים ב-54 הופעות רשמיות. כמו כן הבקיע 2 שערים ב-29 הופעות בלתי רשמיות בימי מלחמת העולם.
על אף הקריירה יוצאת הדופן באורכה זכה מתיוס לשחק רק בשני גביעי עולם, ב-1950 וב-1954. נבחרת אנגליה לא הגיעה אז להישגים יוצאי דופן, ומתיוס ודאי היה זוכה להצלחות רבות יותר במסגרת זו אילולא בוטלו משחקי גביע העולם בשנות המלחמה, בזמן שגופו היה בשיא איתנו.
ב-2002, עם הווסדו של היכל התהילה של הכדורגל האנגלי, היה מתיוס המנוח השחקן הראשון שנכלל בו.
| הקודם: -- |
כדורגלן השנה באירופה 1956 |
הבא: אלפרדו די סטפנו |
| הקודם: -- |
כדורגלן השנה בליגה האנגלית על פי בחירת העיתונאים 1948 |
הבא: ג'וני קארי |
| הקודם: ג'ימי אדמסון |
כדורגלן השנה בליגה האנגלית על פי בחירת העיתונאים 1963 |
הבא: בובי מור |
