סינסתזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניסוי המדגים תופעה של סינסתזיה. חשבו איזה צורה תקרא "בובה" ואיזה "קיקי"? (לחצו על התמונה להסבר מפורט)

סינסתזיה (Synesthesia) היא מיזוג קוגניטיבי בין חושים שונים. סין=יחד, אסטזיס=חושים.

נבדקים מתרבויות שונות, למשל, טענו כי עיטוש הוא "בהיר" יותר משיעול. התופעה מתבטאת, בין השאר, בתופעות לשוניות. כך, למשל, הביטוי "צבע קר" מקביל בין מושג מתחום הראיה למושג מתחום המגע/מישוש.

מלבד ביטוי התופעה באופן חלש בכלל האוכלוסייה, קיימים אנשים שאצלמם הקישור בין חושים שונים הוא חזק ועקבי בהרבה. למשל אנשים הרואים תמיד את המספר 3 בצבע אדום.

[עריכה] סוגי סינסתזיה

קיימות שלוש צורות, שבמסגרתן נחווית סינסתזיה.

1. סינסתזיה התפתחותית – אנשים החווים סינסתזיה מגיל צעיר בצורה עקבית. סיבותיו של סוג זה של סינסתזיה הן כנראה, בעיקר, גנטיות, ועוברות בתורשה.

1. סיסנתזיה הנרכשת מפגיעה – פגיעה במח עשויה אף היא לעורר את התופעה. במקרה זה הסנסתזיה תתווך גירויים בסיסיים (צבע, צליל), חסרי משמעות סמנטית.

1. סינסתזיה פרמקולוגית - שימוש בסמים מעוררי הזיות כגון LSD, עשוי אף הוא לגרום לסינסתיזיה. גם כאן, לא ידועים מקרים של סינסתזיה סמנטית.

סמים מעוררי הזיות אינם חוקיים, וסינסתזיה הנרכשית מפגיעה היא נדירה למדי. מסיבות אלו נעשים רב המחקרים בתחום על אנשים בעלי סינסתזיה התפתחותית, "סינסתזים מלידה".

[עריכה] סינסתזיה לשונית

חוקרים אבחנו בסינסתזיה לשונית "כיווניות". כלומר, במרבית המקרים חושים שונים מושווים לחושים אחרים. אם מסדרים את החושים לפי סדר "גובה", כאשר החוש הגבוה ביותר הוא ראיה, והנמוך ביותר הוא המגע:

• ראיה
• שמיעה
• ריח
• טעם
• מגע

אזי מסתבר כי במרבית הביטויים הסינסתזים בלשון, אנשים מעדיפים להשוות בין חושים "גבוהים" יותר ל"נמוכים" יותר. מלים מתחום הראיה, למשל, יושוו למלים מתחום הטעם, אולם לא להפך. כך, למשל, אנשים יבינו ביתר קלות את הביטוי "צליל מתוק" מאשר "טעם רועש".

מעבודות בנושא המטאפורה של חוקרים בתחום המדעים הקוגניטיביים, עולה כי כאשר ממפים תחום נגיש על תחום נגיש פחות (או, בניסוח פשטני מעט, מתארים את הלא ידוע באמצעות הידוע) מתקבל מבנה פשוט יותר להבנה ולזכירה. בהתאם לכך, מספר חוקרים טענו כי היררכיית החושים משקפת היררכייה של נגישות. ככל שחוש כלשהו "גבוה" יותר בהיררכיה, כך הוא פחות נגיש קוגניטיבית. לפי תאוריה זו, מגע הוא חוש מוחשי יותר מאשר ראיה או ריח, ומכאן שאנשים יעדיפו סינסתזיה בה מושוות ראיה לטעם, ולא טעם לראיה.

[עריכה] היסטוריה של חקר הסינסתזיה

התופעה מוכרת מזה 250 שנה, אך רק ב-1880 תועדה בפרוטרוט על ידי סר פרנסיס גלטון, אחינו של צ'ארלס דרווין, שערך מספר ניסויים על סינסתזים (אנשים בהם התופעה חזקה ועקבית בהרבה מאשר אצל רב האוכלוסייה)

בין 1881 ל-1931 פורסמו יותר מ-70 מאמרים בנושא. המאמרים תארו ניסויים שבהם תארו הנסיינים את תחושותיהם, כמקובל בניסויים פסיכולוגיים באותה התקופה.

בסופה של התקופה כבר פרחה הגישה הביהיביוריסטית בפסיכולוגיה, שהתנגדה לניסויים בלתי אובייקטיבים כגון אלו שנעשו עם סינסתזים, בטענה שאין עניין מדעי במחקר של החוויה הסובייקטיבית. כתוצאה מהתנגדות זו פורסמו בין השנים 1932 ל-1974 רק 16 מאמרים בנושא.

החל מסוף המאה ה-20 נהנה הנושא מעדנה מחודשת, בעקבות התבססות הגישה הקוגניטיביטית המנסה לתת מדדים אוביקטיביים לחוויה האישית, ולתאר את הפעילות המוחית המתרחשת במקביל.

[עריכה] סינתסזיה בתרבות

היו שפירשו את הפסוק "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן" (שמות כ 15) כדוגמה לבלבול בין חוש הראיה וחוש השמיעה.

רבות מעבודותיו של המשורר הצרפתי שארל בודלר הושפעו מנטייתו לסינסתזיה. הוא כתב מספר שירים על נושא זה עצמו, כשיר "Correspondances", המשתמש בדימויים ובסמליות המבוססים על ניסיונו בסינסתזיה.

סופר המדע הבדיוני אלפרד בסטר הרבה להשתמש בספריו בתיאורים של סינסתזיה. בספר פני מועדות לכוכבים מתואר אדם שעובר בטלפורטציה ממקום למקום בעודו בוער, וחווה צלילים כמראות ותחושות כטעמים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מילים שמנסות לטעום, עמי בן בסט