סרט תיעודי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרט תיעודי (הנקרא גם סרט תעודה או סרט דוקומנטרי) הוא סרט שמטרתו לתעד את המציאות בניגוד לסרט קולנוע שמטרתו להציג את התסריט הבדוי. (אשר לעתים מבוסס על סיפור אמיתי)
תוכן עניינים |
[עריכה] בימוי דוקמנטרי
בסרט תיעודי קיימות שתי דרכים לצלם:
- צילום בזמן אמת - צילום האובייקט הנבחר בזמן פעולתו, לדוגמה: סרט תיעודי העוסק בחייו של אדם מפורסם, (סגנון הידוע בשם "נעלי בית") יצלם את אותו אדם בסביבתו הטבעית כשהוא פועל בסביבה זו בלי להתייחס למצלמה.
- שחזור - צילום מציאות באופן יזום, באופן הזה דומה למשחק. על האובייקט הנבחר לשחק את עצמו, כך לדוגמה אם הסרט אמור לתאר את חייו של אצן יתבקש האצן לרוץ בשביל הצילום.
[עריכה] סוגי סרטים דוקומנטרים
- מוקומנטריה - סרט עלילתי המעביר את עצמו בצורה דוקומנטרית (לדוגמה: "איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את אריק שרון" של אבי מוגרבי, הסרט הבינלאומי "ספיינל טאפ").
- רוקומנטארי - תיעוד מסע הופעות של להקת רוק.
[עריכה] הדרישה לאובייקטיביות ונייטרליות
יש טענה הגורסת כי בסרט דוקומנטרי, אף על פי שהדמויות והאירועים אמיתיים, הסרט אינו משקף את המציאות ולמעשה הוא סובייקטיבי. הגורסים כך טוענים כי כל סרט דוקומנטרי בא להציג פרשנות של האירועים לפי עמדת הבמאי, כמו לדוגמה בסרטו של מייקל מור "באולינג לקולומביין", בו מובעת ביקורת על הממשל האמריקאי ומדיניותו בנושא נשיאת נשק). לטענתם הדוקומנטריסט יוצר ועורך מסביב לאמת, בכדי להעביר אותה לפי ראות עיניו. בין הגורמים לסרט להיות פרשנות לאמת קיים גורם האיזון: במאי הסרט הדוקומנטרי בוחר מה להראות ומה לא, כאשר המטרה משרתת את האמצעים. בעבר לסרט דוקומנטרי היה ערך של הצגת המציאות כמו שהיא, כיום, המצב הוא שונה וקיימות אף סצינות דוקומנטריות מבויימות.
ב-2005 ביים חיים יבין את הסדרה הדוקומנטרית "ארץ המתנחלים" ערוץ 2. הסדרה עסקה בסקירת המצב בשטחי יהודה ושומרון מנקודת מבטו. התוכנית הציגה את המתנחלים כאנשים שחוקי מדינת ישראל לא חלים עליהם ונפוצות אצלם תופעות של לאומנות אלימה.
בימין ראו בסדרה תוכנית תעמולה המזוהה עם השמאל ומכפישה ציבור גדול של מתנחלים ערב ההתנתקות מרצועת עזה. כמו כן נטען, כי אין זה עולה על הדעת שמגיש החדשות של הערוץ הממלכתי ינקוט עמדה פוליטית מובהקת. לאחר תלונות רבות על חוסר איזון, נעתרה הזכיינית טלעד וקיימה בסופה של כל תוכנית דיון באולפן. במשדר הסיום, הוטחו בחיים יבין ביקורות קשות מצד אנשי הציבור מהימין. יבין טען להגנתו כי הוא מקפיד על איזון במשדרי החדשות, אך בסדרה דוקומנטרית ניתן לנקוט עמדה אישית וכי הוא נתן פתחון פה גם לנציגי המתנחלים.
