עבירת צווארון לבן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבירת צווארון לבן היא עבירה פלילית הקשורה בנטילת כספים מהארגון שבו עובד העבריין, בצורה ישירה (מעילה, מרמה וכדומה) או בצורה עקיפה (מתן טובות הנאה בתמורה לשוחד, סחר לפי מידע פנים). בניגוד לעבירות פליליות אחרות, הקשורות באלימות, עבירות צווארון לבן נעשות ללא כל אלימות, במהלך פעילותו השגרתית של העבריין בארגון. מקור השם הוא בהיות עבריינים אלה, רובם ככולם, עובדי מינהל בארגון (עובדי "צווארון לבן"). פעמים רבות מדובר בעובדים בכירים, ואפילו במנהל הארגון, אך לעתים גם עובדי מינהל זוטרים מצליחים בביצוע עבירות כאלה.
עבירות צווארון לבן כהגדרתן הקרימינולוגית הן עבירות של החזקים והעשירים בחברה. ההגדרה המקובלת היא של הקרימינולוג האמריקאי אדווין סטרלנד משנת 1939 על פיה עבירת צווארון לבן היא "עבירה של אדם מכובד בעל מעמד חברתי גבוה במהלך עיסוקו המקצועי". במסגרת זו נכללים נזקי שחיתות שלטונית, קשרים לא ראויים בין הון ושלטון וכדומה. הדגש הוא על שתי נקודות: מעמדו החברתי הגבוה של העבריין, והיות העבירה חלק מעיסוקו המקצועי.
ההגדרה הקלאסית של עבירות צווארון לבן איננה כוללת בתוכה עבריינים קטנים שביצעו עבירות זיוף פעוטות. נתמך סעד המרמה בטופס ההצהרה, קופאי בסופרמרקט הגונב מקופת המעביד אינם נחשבים כעברייני צווארון לבן, משום שאינם בעלי מעמד חברתי גבוה. פקיד בנק שתוך כדי עיסוקו מועל בסכומים גדולים ומנצל את האימון הרב שניתן בו, מוגדר כעבריין צווארון לבן.
מנהל חברה הנאשם ברצח בן זוגו או באלימות אינו נחשב כעבריין צווארון לבן, משום שהעבירה איננה חלק מעיסוקו.
תוכן עניינים |
[עריכה] מניעים לביצוע עבירות צווארון לבן
מחקרים רבים נערכו בניסיון לענות על השאלה, מדוע אנשים מהמעמד הסוציו-אקונומי הבינוני ומעלה מבצעים פשעים כלכליים?
בין ההסברים המקובלים: [1]
- עבריינות צווארון לבן היא תוצאה של למידה במסגרת הארגון. הנורמות הפנים-ארגוניות פסולות. הן מאפשרות ולפעמים אף מעודדות פעולות אסורות. למשל, עובדים לומדים מהבוס ש"בסדר להונות או לתת שוחד", כי הוא עצמו נוהג כך.
- בחלק מהמקרים מדובר בפשע על רקע אידאולוגי. לדוגמה, אדם יבצע הונאות מס, מפני שמבחינה ערכית יחשוב שאינו צריך לשלם את הסכום הנדרש.
- עבריין צווארון לבן הוא פשוט אדם תאב בצע ואוהב כסף. יש לו, אך תמיד ירצה עוד ועוד. אין מבחינתו הבדל בין המיליון הראשון שירוויח למיליון ה-12. תופעה זו מתנגשת עם עקרון התועלת השולית הפוחתת.
- לפעמים אהבת הסיכון היא שמובילה אנשים לבצע עבירות צווארון לבן. מדובר בטיפוסים השואבים את הנאתם מריגוש. ככל שיהיה יותר מה להפסיד, והסיכון יגבר, כך יבקשו לבצע פעולות שיבטיחו ריגוש עוצמתי יותר.
- עברייני צווארון לבן מבצעים פשעים כהגנה מפני הפחד להפסיד את שהושג עד כה. הם חוששים מפשיטת רגל עתידית, ובעקבותיה פגיעה בסטטוס, ביוקרה ובאיכות החיים שהתרגלו אליהם.
- כאשר נוצרת אצל אדם הרגשה שמנהל החברה מזלזל בו, או שהמשכורות נמוכות למרות רווחים גדולים, ייתכנו פשעים מתוך נקמנות.
[עריכה] ראו גם
רשימת עברייני צווארון לבן ישראלים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ סטנטון וילר, "עבריינות הצווארון הלבן", עיוני משפט ט"ו, 1990.
[עריכה] לקריאה נוספת
- סטנטון וילר, "עבריינות צווארון לבן", עיוני משפט טו (1990).
- קנת מן, "אפיונים מיוחדים של עבריינות הצווארון הלבן", עיוני משפט טו (1990).
- חיים גבאי, עבירת המס כעבירת צווארון לבן – האמנם?
