פשיטת רגל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פשיטת רגל היא מצב משפטי המכיר באי יכולת של אדם לשלם את חובותיו הכספיים. על אף שבהכרזת החייב כפושט רגל על פי חוק יש יתרונות וחסרונות לחייב כמו גם לנושים, הרי שברוב המקרים החייב הוא המבקש מהרשויות המתאימות הגנה מנושיו על־ידי הכרזתו כפושט רגל.
תוכן עניינים |
[עריכה] מטרות
קיומו של הסטטוס המשפטי המיוחד של פושט רגל נועד להשיג שתי מטרות עיקריות:
- לאפשר לחייב אשר באמת ובתמים אינו יכול לשלם את חובותיו להתחיל מחדש ולמנוע את התעמרות הנושים והשלטונות בו.
- להסדיר את כינוס נכסיו של החייב על מנת לחלקם באופן מוסדר בין הנושים לפי סדר עדיפות הקבוע בחוק.
קיומו של הליך מסודר לפשיטת רגל וכינוס נכסים הוא חלק מהחיים הכלכליים המודרניים והוא אינטרס ציבורי מובהק, משום שגם לנושים ולהוצאה לפועל אין עניין להתעמר ולנקום בחייב אלא לקבל את מה שניתן לקבל מהחוב. לחברה יש עניין לאפשר הזדמנות שנייה בעסקים ולו כדי לעודד פעילות עסקית.
[עריכה] היסטוריה
ניתן לראות בשמיטת כספים התנ"כית מקור לחקיקה בנושא פשיטת רגל. יש הטוענים כי שמיטת הכספים המקראית ביטלה את כל החובות, ולא רק את חובותיהם של אלו שאינם יכולם להחזיר, במועד קבוע אחת לשבע שנים. על פי ראייה זאת, שמיטת כספים המקראית היא מרחיקת לכת הרבה יותר מפשיטת הרגל המודרנית. אולם, על פי ההלכה, שמיטת כספים משמטת רק חובות אשר מועד פרעונן כבר הגיע ובעל החוב לא הצליח לגבותם (או שכח לגבותם). בהתאם לראייה זאת, שמיטת הכספים דומה לפשיטת הרגל המודרנית ומטרתה העיקרית היא למנוע נגישה אינסופית של החייב למרות שאיננו יכול לשלם את חובו. שמיטת הכספים גרמה לבעלי הממון למעט בהלוואות, ועל כן בתקופת בית שני תיקן הלל הזקן את הפרוזבול המאפשר למעשה לעקוף את שמיטת החובות.
בניגוד לחוק המקראי, החוקים הראשונים שנחקקו בנושא באירופה ראו בפושט הרגל עבריין. באנגליה נחקק ב־1542 החוק הראשון, שהטיל סנקציות על החייבים ממאסר בבית כלא מיוחד לחייבים ועד עונש מוות. בארצות הברית נחקקו חוקים במהלך המאה ה־19 שהובילו בהדרגה לגישה יותר סלחנית כלפי החייבים והגנה עליהם.
[עריכה] הליכי פשיטת רגל בישראל
בישראל מוסדרת פשיטת רגל על ידי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), 1980. המשרד הממשלתי המופקד על ביצועה הוא משרד המשפטים, זאת מתוך הכרה שהמדינה עצמה עלולה להיות נושה בהליכי פשיטת רגל: למשל כאשר אזרח החייב כסף למס הכנסה פושט רגל. משרד המשפטים ולא משרד האוצר, הוא על כן הגוף הממונה על ביצוע הפקודה.
הישות הסטטוטורית האחראית על ייצוג האינטרס הציבורי בהליכי פשיטת רגל היא הכונס הרשמי, אגף של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. הכונס הרשמי מתפקד כנאמן של פושטי רגל ומפרק זמני של חברות עד שבית המשפט ממנה נאמן או מפרק קבוע ומשנתמנו אלה, מפקח על פעולתם.
הליכי פשיטת הרגל מתחלקים לשלבים, כאשר בשלב הראשון ניתן נגד החייב צו כינוס נכסים. משניתן צו כינוס הנכסים, בית המשפט המחוזי מעכב את כל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדו בגין חובותיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל. אולם, מרגע שניתן צו כינוס הנכסים חלות עליו גם מגבלות רבות, כגון איסור פעילות כלכלית מסוגים שונים. המגבלות נועדו להבטיח שלא יצבור חובות נוספים. הוא גם מחויב לשלם לכונס הרשמי סכום חודשי שאותו קובע הכונס ומנוע מלצאת את גבולות ישראל.
תפקידו של הכונס להבטיח שכל נכסיו של החייב יועברו לקופת הכינוס. לשם כך הוקמה יחידת חקירה מיוחדת מכוח תיקון לפקודה מ-1996, שתפקידה להתחקות אחרי נכסיו ולמנוע את הברחתם מהארץ או כל הונאה אחרת. משכונסו הנכסים הם מחולקים לנושים לפי דין קדימה הקבוע בפקודה. לדוגמה: חוב לתשלום מזונות או לתשלום משכורת קודם לחוב לבנק או לאדם פרטי אחר.
מספר חודשים לאחר שכונסו נכסיו של החייב, מתקיים דיון בבקשתו להכריז עליו פושט רגל. סיומו של ההליך בדרך כלל בצו הפטר שנותן בית המשפט לחייב כאשר השתכנע שכל מה שניתן היה לשלם לנושים שולם ואין תועלת בהמשך ההליכים. משניתן צו הפטר נמחקים החובות ומוסרות ההגבלות שהוטלו על החייב. לפני התיקון ב־1996 היה נהוג למשוך את ההליכים במשך שנים עד שיצליח החייב לפרוע לפחות שליש מחובותיו. כיום בית המשפט מאפשר למי שנקלעו לחובות בתום לב לקבל צו הפטר מהר יותר, גם בלא ששילמו את השליש האמור ולחזור לעולם העסקים הרגיל.
בעקבות התיקונים לפקודה חלה עלייה משמעותית במספר המבקשים להכיר בהם כפושטי רגל בישראל.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פשט את הרגל |
- הסבר על פשיטת רגל באתר האינטרנט חובות
- עולם החובות מאמר מתוך "מראות המשטרה"
- הכונס הרשמי באתר משרד המשפטים
- משמעותה של פשיטת רגל באתר משרד עורכי דין הנר-עופר
- פשיטת רגל - מדריך מקוצר לאזרח באתר עורכי דין ומידע משפטי לאזרח
