עמק הצבאים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמק הצבאים או עמק פרי הר (במפות ישנות: עמק רקפת) הוא עמק פתוח המשתרע על שטח של 205 דונם בלב ירושלים, בין שכונות מגורים וכבישים סואנים (בין גבעת מרדכי, צומת פת וכביש בגין). הוא קרוי "עמק הצבאים" על שם עדר של כעשרים וחמישה צבאים החיים בו, ו-"עמק פרי הר" על שם האגודה החקלאית של מעלה החמישה וקרית ענבים. הקיבוצים חכרו את הקרקע ממנהל מקרקעי ישראל בתמורה לקרקע שהייתה בבעלותם באזור המרכז. הקרקע שימשה את הקיבוצים למטרות חקלאיות, עד שהשימוש החקלאי בה הפך להיות לא כדאי מבחינה כלכלית. מאחר שמדובר בקרקע מבוקשת מבחינה נדל"נית ניסו כמה יזמים לשנות את ייעודה למטרות בנייה.
בשנים 2000-2004 החל מאבק על תכניות הבינוי שהוצעו בו. בבסיס המאבק עמדה זכות החקלאים לקבל זיכוי כספי בתמורה לקרקע המוחכרת גם אם הוסבה לשימושים אחרים, מול זכות התושבים לתכנון סביבתם, גם אם אין להם זכות חוקית בקרקע. במאבק זה שילבו כוחות, בפעם הראשונה בירושלים, אנשי הסביבה, ובעיקר החברה להגנת הטבע, עם פעילים חברתיים, ובעיקר אנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית.
סביב עמק הצבאים קיים אזור עירוני הבנוי באינטנסיביות. בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה בנייה רבה ופיתוח של כבישים באזור אשר יצרה מחסום ברצף הפתוח שבין עמק הצבאים לבין המרחב הפתוח שסביב לעיר. בנוסף לכך, עם סלילת כביש בגין צומצם בהרבה מרחב המחיה שלהם, שהשתרע עד אז בין השכונות בית הכרם וגבעת רם.
לצבאים בעמק סכנות רבות: תושבים המנסים לפגוע בהם ללא מטרה מיוחדת, כלבים משוטטים שרודפים אחריהם ומפריעים את שלוותם, גדרות תיל מחלידות שהושלכו במקום ונשכחו שם. הסכנה הנוכחית לעדר באה מצד יזמי נדל"ן המעוניינים להפוך את העמק לאזור עירוני מפותח לתעסוקה, מסחר ומגורים.
עם הגשת התכניות החל מסע ההתנגדות הייחודי, ששילב מניעים סביבתיים (שימור טבע עירוני) עם מניעים חברתיים (שימור שטח פתוח לרווחת תושבי השכונות הסמוכות, לרבות קטמון ח' וט'). צורת המאבק הייתה ייחודית גם בכך שהתרכזה בהכנת תכנון חלופי, ולא רק בהתנגדות למוצע. חריגה הייתה גם החלטת מתכננת המחוז לדחות (בינתיים) את התוכנית.
