פאראמדיק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאראמדיק, מאנגלית, מהמילים PARA וMEDIC שפירושם דומה לרופא. הינה דרגת ההסמכה הגבוהה ביותר ברפואת החירום, מלבד רופא. לעתים ידיעותיו ומיומנותו של הפאראמדיק בנושאי הטראומה והעזרה השנייה עולות על אלו של הרופא, אשר במקרים רבים אינו מיומן בטיפול מיידי בשדה הקרב, במצבי חרום ובטראומה.
הפארמדיק עובר קורס אינטנסיבי במשך כשנה וחצי. תוכנית הלימוד של הקורס רחבה ביותר, החל מאנטומיה וכלה בביצוע ניתוחי חירום בתנאי שטח קשים.
פאראמדיק נחשב לראש צוות הכוח הרפואי בשטח, והוא מנהל אירועים שונים כגון אר"ן (אירוע רב נפגעים) או תקריות חומ"ס (חומרים מסוכנים). כמו כן, מגיש הפאראמדיק סיוע רפואי לפצועים ולחולים. בדרך-כלל נחוצה התערבותו של הפאראמדיק במקרים הקשים יותר כגון החייאה, טראומה, וכן ניהול זירה מורכבת.
הפאראמדיק נוכח בניידת טיפול נמרץ, יחד עם רופא ושני חובשים.
המקצוע הינו חדש יחסית ברפואת החירום, ולמעשה קיים פחות מ-35 שנים. לפני תחילת השימוש בתואר "פאראמדיק" נהוג היה לקרוא לחובש הבכיר "נהג אמבולנס", בייחוד בארצות הברית. בישראל המקצוע קיים מאז שנת 1981. לאחרונה ניתן ללמוד את המקצוע גם כתואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון.
סמכויות הפאראמדיק ומעמדו נוסחו בהצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת מספר פעמים, אך נכון להיום (2006) עדיין לא עברה חקיקה.
בצה"ל ישנם כ-60 פאראמדיקים המשולבים כתחליף לרופאים בחטיבות מרחביות וביחידות השונות. הקורס הצה"לי נמשך כ-8 חודשים (שנה, יחד עם טירונות קרבית) ונחשב כקד"צ, כלומר, אינו תורם לפז"ם של החייל. בסגל הקורס משתתפים גם מדריכים ממד"א ולכן בניגוד להסמכה כחובש ישנה הכרה הדדית בין ההסמכות של צה"ל ושל מד"א. הפאראמדקים הצה"לים אף משרתים בפועל חלק מהזמן במסגרת מד"א בכדי לשמור על רמת כשירות גבוהה. בכדי להיות פאראמדיק בצה"ל יש לבקש זאת לפני הגיוס ולעבור את המיונים המתאימים.
