טראומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

טראומה (Trauma) היא פגיעה בגוף או בנפש, שמקורה, בדרך כלל, חיצוני.

ברפואה מבדילים בין טראומה גופנית וטראומה נפשית. בשפת היום-יום מתייחס המושג טראומה כמעט תמיד לטראומה נפשית (למשל, "אובדן קרוב משפחה אהוב גורם לטראומה עמוקה"). בשפה הרפואית, לעומת זאת, משמש המושג, בדרך כלל, לטראומה גופנית (למשל,יחידת הטראומה של בית החולים).

הענף הרפואי החוקר פציעות וחבלות (גופניות בלבד) נקרא טראומטולוגיה; זהו ענף משנה של תחום הנקרא רפואת חרום.
הטראומה נפשית נחקרת במסגרת הפסיכולוגיה.

תוכן עניינים 1 טראומה גופנית 1.1 טיפול שטח 1.1.1 איבוד הכרה 1.1.2 התיבשות 1.1.3 דימום וחבטה 1.1.4 רסיסים 1.1.5 הדף שגורם לחבטה וחבטה 1.1.6 הלם 1.1.7 שבץ והתקף לב 2 טראומה נפשית

[עריכה] טראומה גופנית

טראומה נבדלת ממחלה בכך שמקורה חיצוני. כלומר, כוללת פגיעה פיזית בגוף, כשזו מתרחשת לרוב במהירות. מחלות, לעומתה, מקורן פנימי (גם אם מדובר בחיידק או נגיף מהסביבה, הרי שאת פעולתו המזיקה הוא גורם בתוך הגוף); ברוב המחלות אכן יש נזק פיזי לרקמות בגוף, אך הנזק נגרם כתוצאה משיבוש ביוכימי בפעולת תאי הגוף, ולא מחבלה; בנוסף, מחלות מסוימות נמשכות על-פני שנים ארוכות; אף ארועי מחלה פתאומיים, כהתקף לב או שבץ, נובעים בדרך-כלל ממחלות איטיות שקדמו לארוע.

טראומות גופניות נחלקות לכמה קבוצות:

• לפי אזור אנטומי או מערכת פיזיולוגית בגוף (לדוגמה: מצב חרום קרדיאלי (לב ומחזור הדם), מצב חרום בטני, נוירולוגי, נשימתי ועוד.
• לפי גיל הנפגע. קיימות שלוש קבוצות גיל שלכל אחת מהן ניתן טיפול שונה (בעיקר באבדן הכרה. הטיפול נבדל גם במקרים אחרים אך מתבטא בעיקר בכמות החומרים אותם דורש הטיפול, כגון דם ותרופות).

חלוקת הקבוצת לפי גיל:

1. מרגע הלידה עד כשנה.
2. משנה עד כשמונה שנים.
3. החל בשמונה שנים ומעלה.

בעשורים האחרונים הפך לימוד נושא הטראומה לנושא מרכזי ברפואה. הפאראמדיק, מקצוע חדש שהוגדר בשנות ה-70, הוא חובש בכיר המתמחה בטיפול בטראומה ומנהל את הצוות הרפואי בשטח. הפאראמדיק עובר הכשרה אינטנסיבית שאורכה לפחות של שנה וחצי, זאת בניגוד לקורס החובשים הקצר. כיום, ניתן במספר אוניברסיטאות ללמוד לתואר ראשון ברפואת חרום.

[עריכה] טיפול שטח

קביעת סוג הטיפול בשטח מחייב זיהוי סוג הפגיעה. הפגיעות הנפוצות הם: רסיסים (בפרט, סכינים וקליעים), הדף שגורם לחבטה בגוף נוקשה, חבטה ללא הדף, איבוד הכרה, מחלה, התייבשות, דימום (פנימי או חיצוני), חוסר חמצן (תוצאה של טביעה,חניקה או הלם), הלם (בלי איבוד הכרה), התקף לב ושבץ.

[עריכה] איבוד הכרה

עקב מחלה, חבטה ללא דימום, הלם וחוסר חמצן.

1. לפי הנחיות american heart association יש לבצע 30 עיסויים ו-2 הנשמות:
2. שלושים לחיצות עם מרפקים נעולים ("עיסויים") על מפתח הלב ולאחר מכן שתי הנשמות בנפח של עד רבע מנפח ריאת אדם בוגר (נתינת חמצן אם יש) וחוזר חלילה.

[עריכה] התיבשות

טיפול מקביל לטיפול במחלה ובחבטה, אך כולל גם הזרמת נוזלים לווריד.

[עריכה] דימום וחבטה

• דימום חיצוני - טיפול כמו במחלה, ובנוסף חסימת הדימום והזרמת דם לאחר הפסקתו.
• דימום פנימי - טיפול כמו במחלה, ובנוסף, כדי שלא לפגוע בקרישים שנוצרים, תהיה הזרמת הדם איטית.

[עריכה] רסיסים

רסיסים גורמים תמיד לדימום חיצוני, אותו יש לחסום. ניתן לשלוף רסיסים קטנים, בתנאי שהוצאתם לא תגרום נזק, כך גם סכין שאינה תקועה באזור הריאות (וכן בלב, במוח ובצוואר, פציעות הגורמות לרוב למוות עוד בטרם הגיע האמבולנס) תשלף כשלאחר מכן יחסם הדימום.

[עריכה] הדף שגורם לחבטה וחבטה

הרגעה, בדיקה אם יש דימום פנימי (גילויו יוביל להזרמת דם איטית מאוד, כשלעתים גם זו תדחה), בדיקות הכרה מתמידות ומתן חמצן בעירפול חושים.

[עריכה] הלם

הלם הינו מצב פיזי בו הגוף מאבד כמות גדולה של נוזלי גוף כתוצאה מטראומה (קינטית, חום או קור). במצב של הלם אין באפשרות הגוף לשמור על זילוח (הובלת דם לרקמות פריפריות למשל, המוח). הלם הוא מצב חירום, המסכן את חיי הפצוע באופן מיידי ויש לטפל בו באחריות, ובהתאם לסוג הפגיעה. ישנם סוגים רבים להלם. היפוולמי: כתוצאה מאיבוד נוזלים. המורגי: כתוצאה מאיבוד דם. ספתי: כתוצאה מתגובה אלרגית חריפה.

[עריכה] שבץ והתקף לב

הזרמת חמצן.

[עריכה] טראומה נפשית

טראומה נפשית היא נזק אשר נגרם לנפש בעקבות חוויה או חוויות קשות במיוחד. החוויה הטראומטית עשויה להיות חד-פעמית או חוזרת ונשנית, והיא מכניסה את האדם למצב של הלם, בו הוא אינו מסוגל להתמודד ולספוג בו את הרעיונות והרגשות הקשורים בחוויה. טראומה יכולה להיווצר מסוגים שונים של מאורעות, אך לרוב ישנם היבטים משותפים:

• בדרך כלל החוויה קשורה בתחושת חוסר ישע חזקה בפני איומים אמיתיים או מדומים לחיים, לשלמות הגופנית או לצלילות הדעת.
• לעתים קרובות יש חילול עולמו של האדם כפי שהוא הכיר אותו עד כה, דבר המכניס אותו למצב קשה של בלבול וחוסר-ביטחון.

טראומה נפשית עשויה להתלוות לטראומה גופנית, או לחילופין להתקיים באופן עצמאי. גורמים נפוצים לטראומה נפשית הם התעללות ואלימות, כשזה כולל גם את האיום בכך, או היות עד לדבר, במיוחד בתקופת הילדות. לעתים גם ביצוע עבירות מסוימות, כגון אינוס, עשויים ליצור טראומה אצל מבצע העבירה כמו אצל הקורבן. גם אסונות טבע כגון רעידת אדמה או התפרצות הר געש, או מלחמות עשויים ליצור טראומות, לעתים אף ברמה ציבורית המונית.