פגמטיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פגמטיט ובו גבישי קורונדום כחולים

פגמטיט (מיוונית פֶּגמָה – מְהוּדָק) הוא סלע יסוד בעל גבישים גדולים במיוחד (מ-20 מילימטר ומעלה). סלעים מסוג זה מכונים סלעים פגמטיטיים.

רוב הפגמטיטים בנויים מגרניט המכיל קוורץ, פצלת השדה ונציץ. לפגמטיטים יש ערך כלכלי משום שלעתים קרובות הם מכילים יסודות ואבני חן נדירים כדוגמת האקוומרין, טורמלין, טופז, פלואוריט ואפטיט, לעתים קרובות יחד עם מינרלי בדיל וטונגסטן. נתגלו פגמטיטים שבהם גבישים בגודל של יותר מ-10 מטר. כך למשל נתגלו פגמטיטים בגבעות השחורות של דרום דקוטה שבהם גבישים (של בריל ומינרלים אחרים) בגודל של 13 מטר. עם זאת, בממוצע רוב הפגמטיטים מכילים גבישים בגדלים שבין 8 ל-10 סנטימטר. כך למשל, באזור אילת יש פגמטיטים המכילים מעט בריליום וליתיום שגודל הגבישים שלהם הוא כמה סנטימטרים בלבד. סלעים פגמטיטיים לדוגמה הם פגמטיט גרניטי, פגמטיט גרניטי-בורוני, פגמטיט ליתיום, פגמטיט ליתיום-בורוני.

ב"מבוא לגאולוגיה" לומדים הסטודנטים כי גבישים גדולים הם תוצאה של מאגמה המתקררת לאיטה, ושבהתקררות מהירה נוצרים גבישים קטנים. פגמטיטים הם היוצא מכלל זה.

פגמטיטים נוצרים ממאגמה שמתקררת במהירות, לעתים בטווח של ימים. לרוב, תהליך יצירת הפגמטיט מתחיל כשדייק או סיל חודרים לתוך סלע קר בהרבה מהם מבלי שהם נחשפים לפני השטח. מסיבות שטרם הובהרו, סלע זה מסוגל לגדל גבישים גדולים למרות התקררותו המהירה יחסית. קיימת השערה שהצמיגות הנמוכה של המאגמה בשלב זה מאפשרת תנועה טובה של יונים. ייתכן ומעורבת בתהליך פעולת מים. פעולת המים גורמת כנראה גם לריכוז היסודות הנדירים בפגמטיטים.

צורת וגודל הפגמטיטים משתנה מגופים שטוחים שקצותיהם ישרים למסה דמוית פקעת או חסרת צורה. גודל הפגמטיטים יכול לנוע מעובי של מטר אחד ואורך של מספר מטרים ועד עובי של 700 מטר ואורך של 3 קילומטרים. פגמטיטים נוטים להתפתח בעורקים וברצועות עבות בתוך סלעי גרניט. למעשה, רובם נוצרים כמחדרים גרניטיים לתוך סלעי גרניט קיימים בתצורה הקרויה דייק פגמטיטי. פגמטיטים מצויים גם בכיסים המכילים גבישים מפותחים יפהפיים. דבר זה קורה משום שהגבישים חופשיים להתפתח בחלל הריק של הכיס מבלי שמופעל עליהם לחץ.

פגמטיטים מצויים בכל היבשות בעיקר בשלשלות הרים. הפגמטיטים הנפוצים ביותר הם מתקופת הפריקמבריום (כלומר הם בני 2.8 מיליארד עד מיליארד שנים), למשל בקנדה ברוסיה ובגרינלנד, אבל קיימים גם פגמטיטים "צעירים" שנוצרו לפני 20 עד 5 מיליון שנים, למשל בהימלאיה.