טונגסטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
כללי | |||||
---|---|---|---|---|---|
מספר אטומי | 74 | ||||
סמל כימי | W | ||||
סדרה כימית | מתכות | ||||
צפיפות | 19250 kg/m3 | ||||
מראה | מתכת מבריקה בגוון אפרפר![]() |
||||
תכונות אטומיות | |||||
משקל אטומי | 183.84 amu | ||||
רדיוס ואן דר ולס | לא ידוע pm | ||||
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 18, 32, 12, 2 | ||||
תכונות פיזיקליות | |||||
מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
טמפרטורת התכה | 3695°K | ||||
טמפרטורת רתיחה | 5828°K | ||||
לחץ אדים | 4.27Pa ב 3680°K | ||||
מהירות הקול | 5174 מטר לשנייה ב293.15°K | ||||
שונות | |||||
אלקטרושליליות | 2.36 | ||||
קיבול חום סגולי | 130 J/(kg·K) | ||||
מוליכות חשמלית | 18.9 · 106/m·Ω | ||||
מוליכות תרמית | 174 W/(m·K) | ||||
אנרגיית יינון ראשונה | 770 kJ/mol |
טוּנְגְסְטֶן (Tungsten), הידוע גם בשם ווֹלְפְרַם, הוא יסוד מתכתי שמספרו האטומי 74 וסמלו הכימי W. מקור השם "טונגסטן" הוא בשפה השבדית, ופירושו "אבן כבדה", שכן משקלו הסגולי של הטונגסטן הוא 19.25, כמעט כפליים מצפיפותה של עופרת, ובצורתו הטהורה הוא מאוד קשה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות
טונגסטן הוא מתכת אפרפרה וקשיחה. ניתן לחתוך אותו בעזרת מסור לחיתוך מתכות כשהוא מאוד טהור. עמידותו של טונגסטן בפני קורוזיה היא גבוהה ביותר, אך עדיין חומצות מסוימות מסוגלות לתקוף אותו. כשנחשף לאוויר בטמפרטורות גבוהות, טונגסטן מתעטף בשכבת תחמוצת.
[עריכה] שימושים
לטונגסטן שימושים רבים, והנפוץ בהם הוא כנראה קַרבּיד הטונגסטן - חומר קשיח מאוד שמשמש בין השאר לקידוחים. בנוסף, נקודת ההתכה הגבוהה של הטונגסטן, הגבוהה מ־3400 מעלות צלזיוס, היא הגבוהה מבין המתכות. לכן טונגסטן משמש לייצור חוטי להט בנורות ליבון, ציוד לספינות חלל וחוטי חשמל דקים מאוד. קשיחותו ועמידותו מפני חלודה מאפשרות יצירת סגסוגות באיכות גבוהה.
צפיפותו הגבוהה של הטונגסטן משמשת גם בייצור קליעים חודרי שריון.
[עריכה] היסטוריה
כבר בשנת 1779 העלה פיטר וולף את ההשערה על קיומה של מתכת לא מוכרת במינרל שלימים קיבל את השם וולפרמיט. לאורך מספר שנים נעשו נסיונות רבים לבודד את המתכת המסתורית ולבסוף, בשנת 1783 הצליחו חוסה אלויאר ופאוסטו אלויאר, שני אחים ספרדים, לבודד את המתכת תוך הפעלת חיזור כימי על חומצת טונגסטן בעזרת פחם.
[עריכה] צורה בטבע
טונגסטן מופק לרוב ממחצבים של המינרלים וולפרמיט ושֶליט, כמו גם מהמינרלים פֶרבֶּריט ויובּנֶריט. אלו נמצאים בעיקר באזורים הרריים בסין (שם מופקת 75% מהתוצרת העולמית), מיאנמר, דרום קוריאה, ברזיל, פורטוגל, בוליביה, רוסיה וארצות הברית. כדי לבודד את הטונגסטן מתוך העפרות, תחילה מרסקים אותן ושוטפים אותן במים. מגרגירי הטונגסטן ששוקעים מייצרים חומצת טונגסטן, ולאחר־מכן מטפלים בה בפחמן או במימן כדי לקבל את התוצר הסופי - טונגסטן טהור, אשר מתקבל בצורה של אבקה.
[עריכה] תפקיד ביולוגי
אנזימים מסוימים משתמשים בטונגסטן בצורה דומה לשימוש במוליבדן.
בשנת 2002, בדיקות שתן של חולי לויקמיה העידו על רמות גבוהות של טונגסטן בגופם. למרות ממצאים אלו, הקשר בין טונגסטן לבין סרטן הדם עדיין שנוי במחלוקת.