פדור פון בוק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פדור פון בוק ( 3 בדצמבר 1880 - 4 במאי 1945), גנרל-פלדמרשל בצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.
נולד בעיר קיסטרין ובגיל 18 נכנס לאקדמיה הצבאית והצטרף לצבא.
במלחמת העולם הראשונה הגיע לדרגת רב סרן. לאחר המלחמת נשאר בצבא וטיפס בסולם הדרגות. ערב מלחמת העולם השנייה מונה למפקד קבוצת ארמיות צפון. בתפקיד זה ניהל בהצלחה רבה את מלחמת הבזק בפולין, בלגיה, הולנד וצרפת.
ביולי 1940 הועלה לדרגת פלדמרשל. לקראת מבצע ברברוסה נתמנה למפקד קבוצת ארמיות מרכז שתפקידה היה להתקדם במרכז רוסיה ולכבוש את מוסקבה.
בהתחלה הצליח להביס את הצבא הרוסי בקרבות כיתור גדולים. הוא לא התווכח עם היטלר על החלטתו לעצור את ההתקדמות במרכז ולהפנות את מרב הכוחות לחזית הצפונית והדרומית. לבסוף החלה האופנסיבה במרכז באיחור (מבצע טייפון). בתחילה ניגף הצבא הרוסי בקרבות כיתור גדולים בוויאז'מה ובבריאנסק, אך ההתקדמות הואטה.
ב-1 בדצמבר 1941 הטיל פון בוק את כוחותיו, התשושים בקור המקפיא, למערכה על מוסקבה. הוא הגיע למרחק 27 ק"מ ממוסקבה אך נתקל בהתנגדות עקשנית ונעצר.
ב-6 בדצמבר 1941 התחילה מתקפת הנגד הרוסית בפיקוד ז'וקוב. בוק ביקש נסיגה אך נענה על ידי היטלר בסירוב. הוא התחיל לסבול מכאבי בטן קשים וביקש מהיטלר לשחררו. ב-18 בדצמבר1941 הוא הוחלף על ידי פלדמרשל גינתר פון קלוגה והוחזר לעורף, להחלמה.
לקראת המערכה ב-1942 קיבל פון בוק את הפיקוד על קבוצת ארמיות דרום. תחת פיקודו הייתה הארמיה ה-6 בפיקודו של פרידריך פאולוס.
עוד לפני תחילת המערכה זכה בוק בנצחון גדול. הרוסים התחילו באופנסיבה גדולה שמטרתה כיבוש חרקוב. הם לא היו מודעים לכוח הגרמני העצום שהתרכז באזור בהכנה למערכת הקיץ. בסידרת קרבות שריון מוצלחים כותר הכוח הרוסי והושמד. הגרמנים הודיעו על 240,000 שבויים. הרוסים הודו ב-5,000 הרוגים, 70,000 נעדרים ו-300 טנקים שהושמדו. קרב זה נודע כ"שואת חרקוב". בנאום הסודי של חרושצ'וב בוועידה ה-20 ב-1956 הוא האשים את סטלין כאחראי ראשי למפלה זאת.
ב-28 ביוני 1942 פתח פון בוק את המתקפה לעבר נהר הדון והוולגה. בתחילה התנהלה ההתקפה במהירות. לאחר מספר שבועות החליט היטלר לפצל את הכוחות ולהעביר חלק מהם לכיוון כיבוש הקווקז. בוק התנגד לכך ופוטר על ידי היטלר.
הוא חזר לביתו בהמבורג ושהה שם עד סוף המלחמה.
לאחר התאבדותו של היטלר התמנה קרל דניץ ליורשו. הוא העריך את בוק וביקש ממנו לבוא למפקדתו בפלנסבורג ולעזור לו. בוק נענה בחיוב. בדרכו מהמבורג נפגעה מכוניתו מהפצצת מטוסים והוא נהרג במקום ב- 4 במאי 1945.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ויליאם שיירר, עליתו ונפילתו של הרייך השלישי, הוצאת שוקן, 1961.
- אנטוני ביוור, סטלינגרד
- אלכסנדר ורט, רוסיה במלחמה 1945-1941