פוליטיקה של אוזבקיסטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ממשל ופוליטיקה של אוזבקיסטן |
 |
|
פוליטיקה של אוזבקיסטן לאחר קבלת העצמאות מורכבת מאוד, הגיוני להניח שהשלטון באוזבקיסטן יהיה יותר ליברלי ודמוקרטי אולם מאז נפרדה המדינה מברית המועצות, מוסדות השלטון נשארו זהים לאלו שהיו לפני פרוק ברית המועצות למרות שמרבית השמות שונו.
הממשלה חיזקה את האחיזתה בכלכלה והעבירה רפורמות כלכליות רבות לצורך כך, אולם כדי לא לאבד את השליטה במדינה היא לא העבירה רפורומת פוליטיות מרחיקות לכת, ובמקום להדק את האחיזה שלה במדינה מאז העצמאות, הממשלה העדיפה להחליש יותר את קבוצות האופוזיציה.
הממשלה הצדיקה את ריסון האסיפות הציבוריות, מפלגות אופוזיציה והתקשורת בהדגשת הצורך ההדרגתי בשינוי וביציבות בתקופת מעבר. לצורך כך הממשלה מדגישה את הכאוס השולט בארצות השכנות לאחר הפרדות מברית המועצות (בעיקר בטג'יקיסטן).
גישה זו התקבלה בקרב חלק גדול מאוכלוסיית המדינה, למרות שהיא לא מתאימה לטווח רחוק.
תוכן עניינים |
[עריכה] החוקה
מאז תחילת כהונתו של הנשיא קרימוב, הוא התחייב להנהיג רפורמות דמוקרטיות. חוקה חדשה אומצה על ידי המחוקק בדצמבר 1992, אבל למרות שבצורה רשמית היא יוצרת הפרדת כוחות, במציאות השינויים היו קוסמטיים. למרות ששפת החוקה כוללת המון תכונות דמוקרטיות, ניתן לעקוף אותה על ידי פסקי דין וחקיקה עוקפת, ולרוב פשוט מתעלמים מחוקי החוקה.
הנשיא, אשר נבחר בבחירות ישירות לכהונה של חמש שנים, הוא ראש המדינה והממונה על הרשות המבצעת מכוח החוקה. כמו כן הוא משמש כמפקד העליון של הכוחות המזוינים, ומתוקף תפקידו הוא רשאי להכריז על מצב חרום או על מלחמה.
הנשיא רשאי למנות ראש ממשלה, קבינט מלא של שרים, ושופטים של שלוש בתי משפט ארציים בכפוף לאישור הולי מג'ליס (בית המחוקקים העליון), ולמנות את כל חברי בתי המשפט התחתונים. לנשיא יש גם את הסמכות לפזר את הפרלמנט.
סגנים של בית המחקוקקים העליון (והיחיד), נבחרים לכהונה של חמש שנים. הנשיא יכול לפזר את הגוף בהסכמה כל בית המשפט החוקתי - אשר גם אותו ממנה הנשיא.
הולי מג'ליס העביר חוקים שבאו ביוזמת הנשיא, יוזמת בתי המשפט, ביוזמת התובע הכללי, או הממשלה של המחוז האוטונומי קורקלפוג'יסטון. מלבד חקיקה, הגוף חייב לאשר אמנות בינלאומיות, פסקי דין ומצבי חירות, אחרת אין להם תוקף חוקתי.
הרשות השופטת הלאומית כוללת את בית המשפט העליון, בית המשפט החוקתי, ובית המשפט העליון לכלכלה. בתי משפט נמוכים יותר קיימים במחוזות אזוריים, וברמות הערים השונות.
שופטים בכל הדרגים ממונים על ידי הנשיא ובאישור ההולי מג'ליס, בניגוד לשאר המוסדות שם יש מעט חופש פעולה, בתי המשפט מנוהלים בשליטתם המלאה של הרשות המבצעת.
[עריכה] הנשיאות
הרשות המבצעת במדינה מחזיקה כמעט בכל הכוח. לרשות השופטת חסרה העצמאות והרשות המחוקקת חסר עמוד שדרה ובעלת יכול מועטה לעיצוב החוקים.
הנשיא בוחר ומחליף את את ראשי המחוזות כרצונות עקב מספר רפורמות (בדצמבר 1995, ב 27 בינואר 2002) שאפשרו לו למנות ראשי מחוזות כרצונו עד שנת 2007. מרבית המשקיפים הבינלאומיים סירבו להשתתף בתהליך ולא הכירו בתוצאות כיוון שלא עמדו בסטנדרטים דמוקרטיים בסיסיים.
[עריכה] התקשורת ומפלגות האופוזיציה
ברפורמה של 2002 אושרה ההצעה להרכיב פרלמנט כפול. מספר מפלגות פוליטיות נוסדו באישור הממשלה אך עדיין לא הציגו כל אלטרנטיבה למדיניות הממשלה הקיימת. בדומה לכך, למרות שנוסדה תקשורת המונית (רדיו, טלוויזיה ועיתונים) הם נשארו בשליטתה של הממשלה, או לעתים מאוד רחוקות מעלים לדיון נושאים פוליטיים. מפלגות פוליטיות עצמאיות לא קיבלו אישור רישום תחת המשטר הנוקשה כלפי מפלגות חדשות.
למרות ההגנה החוקתית המקיפה, ממשלת קרימוב דיכאה את כל הפעולות של התנועות הפוליטיות, מתנגדת לאסיפות פומביות והפגנות, וממשיכה לדכא תנועות אופוזיציה. הדיכוי נחלש כאשר החוקה שונתה והוכנסו בה שינויים. באמצע שנות ה-1990 החקיקה אפשרה זכויות משמעותיות לאיגודי העובדים העצמאיים, נפרדים מהממשלה וזכויות פרט מורחבות אולם האכיפה לא שווה ושרותי הביטחון נשארו תחת השלטון המרכזי.
עם היוצא דופן של ליברליזציה פזורה, כל מפלגות האופוזיציה והמדיה העצמאית אסורות באוזבקיסטן. תחילת שנות ה-1990 מאופיינות במעצרים והכאות של דמויות אופוזיציה תחת האשמות כוזבות. לדוגמה אוזבקי בולט בשם איברהים בורייב נעצר בשנת 1994 לאחר שהכריז על תוכנית להקמת מפלגת אופוציזיה חדשה ממש לפני משאל העם במרץ, וקצת יותר מאוחר בורייב נעצר שוב בטענה כי היה בעלים של חברה שיצרה תרופות לא חוקיות. באפריל 1995, שבועיים לאחר שמשאל העם שהאריך את כהונתו של הנשיא קרימוב, שישה פורשים מהמפלגה נשלחו לכלא לאחר שהפיצו את העיתון של המפלגה "ארק" והסיתו בו להפיכה נגד הנשיא קרימוב. המשטרה החשאית של אוזבקיסטן עצרה חברים בקבוצות אופוזיציה שונות בכל מקום והם הגיעו אפילו עד מוסקבה.
[עריכה] גישה כלפי האסלאם הקיצוני
הממשלה מרסנת בצורה חריפה את אלה החשודים בקיצוניות אסלמית. בערך 6,000 קיצוניים חשודים נכלאו, וחלקם אף מתו במהלך השנים האחרונות בכלא עקב התעללות ומחלות. ולמרות זאת, עקב מספר האופציות המצומצם להדרכה דתית מוסלמים צעירים פונים לתנועות האיסלאם הקיצוני במחתרת.
כוחות משטרה ושרותי הביטחון משתמשים באופן קבוע בעינויים כטכניקת חקירה. בלחץ בינלאומי החלה הממשלה להעמיד לדין מספר קצינים שהואשמו בעיניים, 4 קציני משטרה ו 3 קצינים בשרותי הבטחון הורשאו. הממשלה העניקה לאמנסטי בערך 2,000 אסירים פוליטיים ולא פוליטיים בשנים האחרונות. בשנת 2002 ובשנת 2003 הממשלה עצרה פחות אסלאמים קיצוניים חשודים מאשר בעבר. ולסיום, המהלך שבורך על ידי הקהילה הבינלאומית, ממשלת אוזבקיסטן הפסיקה לצנזר כמו בעבר למרות שהתקשורת ממשיכה להיות תחת פיקוח הדוק.
