פומה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בבעל החיים פומה. לערך העוסק בנגמ"ש הכבד של צה"ל, ראו פומ"ה.
| פומה | |
|---|---|
 תצלום תקריב של פניה של פומה בוגרת |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: קרוב לסיכון (NT) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | פומה |
| מין: | פומת ההרים |
| שם מדעי | |
 Puma concolor |
|
| תחום תפוצה | |
 תפוצת הפומה (בירוק) |
|
פומת ההרים (שם מדעי: Puma concolor), מין יחיד בסוג פומה. הפומה מכונה גם "אריה אמריקני", "ארי ההרים", "קוגר" ובעוד כ-40 שמות. זה הוא אחד הגדולים שבחתוליים. בעבר סברו שהוא שייך לסוג חתול. הוא שוכן ביערות הרריים ובסבכי צמחייה באזורי אקלים שונים. הוא מצוי בהרי האפלצ'ים ובהרי הרוקי שבאמריקה הצפונית ובערבות הפמפס בארגנטינה, יערות האמאזונאס והרי האנדים באמריקה הדרומית.
אורך גופו נע בין 2.2 ל-2.6 מטרים, שמתוכם לוקח הזנב כ-70 סנטימטרים. משקלו נע בין 50 ל-90 קילוגרמים, ומהירותו המירבית היא בין 40 ל-50 קילומטרים בשעה. משך ההיריון הוא כ-3 חודשים, ובכל לידה ממליטה הנקבה בין שניים לארבעה וולדות. פומת ההרים ניזונה בעיקר מעופות, מכרסמים, פרסתנים ומקופים.
גופו ארוך וגמיש ומכוסה פרווה קצרה ורכה בצבע חום-צהבהב או אפור-אדמדם. בצד הגחון הצבעים בהירים מאלה שבצד גופו העליון, וכן יש לו גוון לבנבן באוזניו, בשפתו העליונה ובסנטר. הראש קטן יחסית ורחב ואוזניו גדולות ומעוגלות. הלשון מכוסה בזיזים חדים המשמשים להסרת הבשר מעצמות הטרף. השיניים מותאמות לשסוע ולחתוך את הטרף. זנבו ארוך, גלילי ושעיר וקצהו שחור. הרגליים חזקות ושריריות. ברגליו הקדמיות חמש אצבעות וברגליו האחוריות הארוכות יותר יש ארבע אצבעות. בקצות האצבעות ישנם טפרים חדים.
הפומה צד בלילה וחי ביחידות. הוא נודד אחר טרפו ועם זאת מסמן לעצמו גם נחלה באמצעות ריח הפרשותיו וגירוד טופריו על עצמים שונים. הפומה מסוגל לרוץ במהירות של 50 קילומטרים לשעה, לטפס על עצים ולקפץ מענף לענף ומעץ לעץ בקלות. טרפו העיקרי הם אוכלי העשב למיניהם, הנודדים ממקום למקום. הוא אורב לטרפו בתוך הצמחייה הסבוכה, ואז מזנק עליו ונועץ בו את שיניו. באורבו לקופים הוא ממתין על ענף גבוה ואז צד אותם בזנקו עליהם. הפומה מסוגל לזנק כ-עשרה מטרים ממקומו.
עונת הרבייה מתחילה בשלהי החורף והנקבה ממליטה באביב. הגורים עיוורים וחסרי אונים. הם פוקחים עיניהם כעבור 10 ימים. פרוותם מנומרת בכתמים כהים, הנעלמים רק כעבור 3 חודשים. לקראת הסתיו הם כבר דומים להוריהם. הם נולדים מנוקדים ועם בגרותם הנקודות נעלמות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פומה |
