פונולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פונולוגיה (או תורת ההגה בעברית) היא ענף בבלשנות ותת תחום בדקדוק. בעוד שפונטיקה עוסקת בחקר הקולות והצלילים שמופקים בעת הדיבור והינה אוניברסלית, הפונולוגיה עוסקת בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה. לדוגמה, בעברית של ימינו /k/ ו/g/ ק' ו-ג' הן יחידות נבדלות של צלילים. ניתן לראות את זה על ידי זוג מזערי, כמו "קיר" ו"גיר", שמשמעותם שונה, אך נבדלים רק בצליל (פונמה) אחד.
תוכן עניינים |
[עריכה] פונמות, איות ורישום פונטי
בשפות מסוימות יש קשר ישיר בין הפונמות לכתיב, והפונמה מתורגמת לסימן גרפי או לצירופם, אותיות או צירוף אותיות. הכתב הספרדי ברובו פונטי. באנגלית אות יכולה לסמן מספר פונמות, ואותה פונמה יכולה להיות מסומנת על ידי אותיות שונות או צירוף אותיות. העברית בעברה (בתקופה המקראית) הייתה שפה פונטית, וכל אות בה סימנה צליל אחר, אך גם בתקופה זו ש' שמאלית וס' התאחדו לפונמה אחת.
כיום מקובל בבלשנות הרישום הפונטי על פי כללי ה- IPA
(International Phonetics Association) כדי להבחין בין הפונמות. את הפונמות מסמנים בלוכסנים /d/ למשל.
[עריכה] איתור הפונמות, זוג מזערי ואלופונים
חלק מהמחקר הפונולוגי כרוך בחיפוש נתונים (תעתיק פונטי של לשון ילידית - שפת אם) ובניסיון להסיק מה הן הפונמות היסודיות ומה המצאי שלהן בשפה.
אף על פי כן, שפה עשויה להבחין בין מספר קטן של פונמות. הדוברים מפיקים אפילו הרבה יותר צלילים פונטים, כך שפונמה בשפה נתונה עשויה לההגות בדרכים רבות.
חיפוש אחר צורות של זוג מזערי הוא חלק ממחקר ולימוד כלל הפונמות בשפה, ברם, בשיטה זו לעתים קרובות קשה לאתר פונמות, לכן נוקטים גם בשיטות אחרות. זוג מזערי זה זוג מילים בשפה אחת נתונה, שנבדלים בפונמה אחת, ומזוהים על ידי הדובר כמילים שונות, מבחינת המשמעות.
זוג מילים הנבדלות בהגה אחד, אך לא במשמעות, נקראות אלופונים. לדוגמה, בג"ד כפ"ת: כשאותיות אלו אחרי תנועה הם נהגים כעיצורים חוככים, \v\ \x\ \f\, ולאחר שווא נח או בתחילת מילה נהגים כעיצורים פוצצים \b\k\\p\. גם המילים, נישואים ונישואין אינם זוג מזערי הן אמנם נבדלות על ידי הגה שונה, אך במקרה זה ההגה לא משנה את המשמעות.
[עריכה] מעתק הגאים
מעתק הגאים הוא מונח שהגה הבלשן, יעקב גרים (ראו: חוק גרים). הגאים מסוימים יכולים להשתנות עם הזמן. מונח זה מתייחס בעיקר לבלשנות המשווה. בעברית למשל לעיצור \z\ יש שני מקורות בפרוטו-שמית (אם השפות השמיות - שפה משוחזרת) העיצור /z/ שקיים כיום בעברית והעיצור /d/ שנהגה כמו th במילה the. בערבית עיצור זה נשמר במילה ד'הב, בארמית הוא נעתק ל/d/(עם קו תחתון) דהב. בעברית זהב.
יש מקרים שבהם מעתק ההגאים אינו בצורה הסדירה:
- אנלוגיה לצורות אחרות.
- אסימלציה ודיסימלציה, הידמות והיבדלות. הידמות- שהגה מקבל את תכונתו של הגה שסמוך לו כמו מדע, היה אמור להיות מידע, אך הי' מידמה לד'. היבדלות- שהגאים שווים או הגה אחד נבדל לשני הגאים נפרדים, כמו "שביט, שרביט".
- מילים שאולות, במלים שאולות מאותה משפחת שפות לא חלים אותם מעתקים, כך בעברית, במילה "תלתן", שהייתה אמורה להיקרא בעברית שלשן (מהמילה,שלוש), שמקורן זהה, מהעיצור הפרוטו-שמי \t\(עם קו תחתון) כמו th, במילה think
