אלופון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלוֹפוֹן (allophone) הוא מונח בפונטיקה או בפונולוגיה שמשמעותו: אחד הביצועים האפשריים לפונמה בשפה מסוימת.
לדוגמה, בעברית מודרנית הפונמה /r/ (ר') יכולה להתבצע במגע של קצה הלשון ב"מכתש" (האזור שמאחורי השיניים הקדמיות), או בקירוב החלק האחורי של הלשון אל ה"חיך הרך". אף על-פי ששני הביצועים נשמעים שונים, דובר עברית ילידי אינו מבחין בהבדל במשמעות, בין אם הפונמה /r/ נהגית כך או אחרת. אפשר לומר, אם כן, שלפונמה /r/ יש שני אלופונים בעברית מודרנית. בערבית, לעומת זאת, שני הביצועים הנ"ל נתפסים כשתי פונמות שונות לגמרי.
יש שני סוגים עיקריים של אלופונים -
- אלופונים קבועים, שתלויים בבחירתו של הדובר (באופן מודע או לא-מודע). כך, כל דובר עברית "בוחר" לעצמו את אופן הגיית הפונמה /r/ ומשתמש בביצוע הזה בקביעות. ה"בחירה" הזו מאפיינת את המבטא של הדובר, ומזהה אותו לפי המוצא שלו או מעמדו החברתי.
- אלופונים בתפוצה משלימה - שוני באופן הביצוע של פונמה על-פי הסביבה הפונולוגית. למשל, לפונמה /š/ (שׁ') יש, בעברית מודרנית, שני ביצועים: š ו-ž. הביצוע ž מתקיים לפני עיצור קולי. כך, בעוד הפועל "חישב" נהגה ב-š (כיוון שהפונמה נמצאת בין שתי תנועות), המילה "חשבון" נהגית ב-ž (כאילו היה כתוב "חז'בון", כיוון שהפונמה נמצאת לפני עיצור קולי). כלל ההגייה הזה קיים כמעט אצל כל דוברי העברית הילידיים, והוא אינו משקף הבדלי מוצא או מעמד חברתי.
| צלילי שפות העולם | |
|---|---|
| עיצורים | |
| בסיסי חיתוך | אופני חיתוך |
| דו שפתיים - שפתיים שיניים - שיניים - מכתשיים - בתר מכתשיים - מכתשיים חכיים - מהופכים - חכיים - וילוניים - ענבליים - לועיים - אפיגלוטיים - סדקיים | אפיים - פוצצים - חוככים - מחוככים - צדיים - מקורבים - חבוטים - מורעדים - הדופים - עצורים - מצוצים |
| תנועות | |
| גובה תנועות | מיקום תנועות |
| פתוחות - כמעט פתוחות - חצי פתוחות - אמצעיות - חצי סגורות - כמעט סגורות - סגורות | קדמיות - כמעט קדמיות - מרכזיות - כמעט אחוריות - אחוריות |
| ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט | |
