פיוטר גריגורנקו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיוטר גריגורייביץ' גריגורנקו (רוסית: Пётр Григорьевич Григоренко; אוקראינית: Петро Григорович Григоренко, פֶּטְרוֹ גְּרִיגּוֹרוֹבִיץ' גְּרִיגוֹרֶנְקוֹ) (1907 - 1987) גנרל בצבא האדום ממוצא אוקראיני, פעיל זכויות אדם, מתנגד משטר וסופר.
גריגורנקו לחם במלחמת העולם השנייה וזכה בעיטורים. אחר כך לימד באקדמיה הצבאית בפרונזה.
בשנת 1961 הוא מתח ביקורת על המדיניות של ניקיטה חרושצ'וב וכעונש הוגלה למזרח רוסיה. בשנת 1963 הוא הקים את "האיגוד למאבק להחזרת הלניניזם". בשנות השישים התמנה גריגורנקו לחבר בועדת מעקב הלסינקי במוסקבה. השלטונות הסובייטים שלחו אותו לפסיכושקה, מעין סוג של מאסר פסיכיאטרי, בשנים 1964-1965 ו-1969-1976. בשנת 1964 נשללו ממנו דרגתו הצבאית, עיטוריו והטבות הפרישה שלו.
הוא השתתף באופן פעיל במאבק הטטרים מקרים לאוטונומיה, והפגין כנגד הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה בשנת 1968.
גריגורנקו היה אחד מהראשונים שהטילו ספק בגרסה הסובייטית הרשמית של ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. הוא הצביע על כך שקצת לפני ההתקפה הגרמנית ב-22 ביוני 1941, רוכזו כוחות סובייטים גדולים במערב ביאליסטוק, עמוק בתוך השטח הכבוש הפולני, כשהם מתכוננים למתקפת פתע, אך פגיעים לכיתור במקרה של מתקפת פתע גרמנית. הרעיונות שלו פותחו מאוחר יותר על ידי ויקטור סובורוב.
בשנת 1977, כשגריגורנקו נסע לטיפולים רפואיים בארצות הברית, נשללה ממנו אזרחותו הסובייטית.
