פילי ג'ו ג'ונס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פילי ג'ו ג'ונס (15 ביולי 1923 - 30 באוגוסט 1985), היה מתופף ג'אז אמריקני.
ג'ונס נולד בפילדלפיה בשנת 1923. בשנת 1947 החל ג'ונס לנגן באופן קבוע בבית קפה סוסייטי, בניו יורק, אחד ממרכזי המוזיקה השחורה בארצות הברית דאז. במהלך שנותיו במוסד זה ניגן ג'ונס עם כמה מבולטים שבנגני הבי בופ של תקופתו, נגנים כגון צ'רלי פרקר, דיזי גילספי, פאטס נאווארו, בן וובסטר, ג'ו מוריס, טייני גרימס, ליונל המפטון וטד דמרון. תקופה זו השפיעה רבות על סגנונו המוזיקלי של ג'ונס, כאשר ההשפעה החשובה עליו הייתה של דמרון.
בין 1955 ל-1958 היה ג'ונס חבר בהרכב הג'אז של החצוצרן מיילס דייויס, יחד עם ג'ון קולטריין (סקסופון), פול צ'יימברס (בס), רד גרלנד (פסנתר) ומאוחר יותר, קנונבול אדרלי. במסגרת הרכב זה הוציא ג'ונס את האלבומים "The Miles Davis quintent", "Cookin'", "Relaxin'", "Steamin'" ו-"Workin'".
בשנת 1958 הוחלף ג'ונס במתופף ג'ימי קוב, הוא החל להנהיג הרכבים משלו, במקביל לעבודה עם מוזיקאים שונים כגון ביל אוונס. בשנת 1967 עזב ג'ונס את ארצות הברית ועבר לאנגליה, שם החל ללמד מוזיקה. הוא חזר לארצות הברית ולפילדלפיה בשנות ה-70. בשנת 1981 עזר ג'ונס לייסד את הרכב הג'אז דמרוניה, שהוקדש למוזיקה של המלחין טד דמרון, ידידו הוותיק, שמת בשנת 1965. ג'ונס הנהיג את הרכב זה עד מותו, ב-30 באוגוסט, 1985.
[עריכה] קישורים חיצוניים
פילי ג'ו ג'ונס, באתר MOOMA