פנג הלבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פנג הלבן (באנגלית: White Fang) הוא ספר הרפתקאות של ג'ק לונדון, המספר על קורותיו של פנג הלבן, כלב־זאב מיוקון שבקנדה. הספר, שראה אור ב-1906, הוא ספרו המפורסם ביותר של לונדון, והוא עובד גם לקולנוע.

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

הספר נפתח בלהקת זאבים שתוקפת שני עוברי אורח. הדבר מתרחש בארצות הקור, בתקופת החורף - כשהרעב בעיצומו. הזאבים הרעבים טורפים את ביל ואת כלביהם של השניים, אך הנרי ניצל. הלהקה, שטרפה נלקח ממנה, מצליחה לבסוף להרוג אייל ולשרוד את הרעב.

כשמגיע האביב ואיתו גם עונת הייחום, ממליטה הזאבה חמישה גורים. רק אחד מהם, גור אפור, מצליח לשרוד את החורף הקשה. אותו גור מגיע במקרה למחנה האינדיאנים, שאמו ברחה ממנו שנתיים קודם לכן, ומתרגל לחייו החדשים עם אדונו, האינדיאני "בונה אפור", כזאב מבויית למחצה בשם "פנג הלבן" ("ניב לבן" בשפת האינדיאנים), והוא נאלץ לחוות פרידה כואבת מאמו. שאר כלבי המחנה מתייחסים אל פנג, הזאב, כאל זר, ותוקפים אותו. פנג גדל כזאב בודד, פראי וקטלני.

כאשר מגיע פנג לבגרות אף הוא בורח מהמחנה בתקופת הרעב, וחוזר אליו עם בוא האביב. לאחר מכן עוברים האינדיאנים לעיר, ושם מכיר פנג לראשונה את האדם הלבן. הוא נמכר לאדם בשם יפיוף סמית, שמתעלל בו ומשתמש בו לקרבות כלבים להימורים. לאחר מכן הוא מגיע לידיו של וידון סקוט, שמחנך אותו מחדש, לוקח אותו עימו אל ארצות הדרום, ומגלה כלפיו, לראשונה בחייו של פנג, חום ואהבה. הוא מציל את בני משפחת וידון סקוט מפושע שברח מהכלא, ונחבל קשות הן פגיעת שברים והן פגיעת יריות כדור. לבסוף מצליח פנג לשרוד. סוף הסיפור הוא סוף טוב.