פצלי שמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

פצלי שמן הם סלעי משקע שגילם מוערך ב 70 מיליון שנה. סלעי גיר אלה ספוגים בשמן וניתן להפיק מהם אנרגיה על ידי שרפתם בתנורים מיוחדים. את אנרגיית החום ניתן לנצל לחימום, להסקה, או להפעלת תחנות חשמל. כרייתם זולה אך איכותם כחומר גלם להפקת אנרגיה נמוכה. פצלי שמן קרויים גם אבן בטומנית.

פצלי השמן מכילים חומר אורגני (המכונה קרוגן) שממנו ניתן להפיק דלק נוזלי (באמצעות חימום, או באמצעי מיצוי כימי). דלק זה מקביל בתכונותיו לתזקיקי נפט גולמי.

פצלי שמן נחשבים לחומר מסרטן.

מקור אנרגיה זה נחשב לנחות ביחס לדלקים מאובנים אחרים, עקב השיעור הנמוך של חומר אורגני בסלע, וגם בשל עלויות הפקתו וההשלכות הסביבתיות הכרוכות בכרייתו ובניצולו.

[עריכה] פצלי שמן בישראל

עד לגילוי שדות הגז טבעי בים ליד חופי ישראל, היו פצלי השמן משאב האנרגיה המאובן המשמעותי ביותר בישראל (פוטנציאל שווה-ערך לכ-60 שנות צריכה לאומית).

בארץ קיימים מרבצים גדולים של פצלי שמן במספר אתרים בנגב, בעיקר במישור רותם-ימין, וכן בנגב הצפוני, בנחל צין ובהר טוב. הפצלים המקומיים מכילים כ- 55 – 60 ליטרים של דלק גולמי לטונה של חומר גלם. גם בירדן ובמרוקו קיימים מרבצים משמעותיים של המשאב, כך שהטכנולוגיות לניצול הפצלים שפותחו בישראל עשויות לשמש כמנוף לשיתוף פעולה כלכלי עם מדינות אלה.

עם הקמתו, פעל משרד התשתיות הלאומיות ליצירת תנאים שיאפשרו ניצול הפצלים כתחליף לנפט ולפחם. הפעילות כללה הן פרוספקציה של המשאב (תחילה בעיקר באמצעות המכון הגאולוגי) והן פיתוח הטכנולוגיות לניצולו .