ציפורי שיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ציפורי שיר

מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
שם מדעי
passeriformes

ציפורי שיר (passeriformes) היא סדרת-ענק של עופות, שכוללת יותר ממחצית העופות. זוהי גם סדרה מגוונת ביותר - כ- 5,400 מינים, שהופכים סדרה זו לסדרה המגוונת ביותר של בעלי חוליות - הסדרה המגוונת ביותר במחלקת היונקים, המכרסמים, מכילה כמחצית ממספר זה של מינים. לציפורי השיר תפוצה כלל עולמית, היא בעלת נציגים בכל היבשות למעט אנטרקטיקה., כאשר מגוון המינים הרב ביותר הוא באזורים הטרופיים.

מקור השם הלועזי (passeriformes) בשמו הלטיני של הסוג דרור Passer בו מספר מינים נפוצים.

טווח גודל הגוף ומשקלו נע אצל ציפורי השיר בין 1.4 ק"ג אצל העורב השחור ( בהתאם, האורך 67-54 ס"מ ומוטת הכנפיים 130-115 ס"מ) לבין גרמים ספורים אצל מרבית הסבכיים למשל. סדרה זו מכילה מינים רבגוניים בהופעתם כעדניים (ציפורי גן העדן) מגינאה החדשה, ובארץ ישראל זהבן מחלל וכן צופית בוהקת.
מגוון רחב של הופעות והתנהגויות מגוונות, גודלם הקטן והקלות היחסית של הצפייה בעופות אלו, הפכו מינים רבים בסדרה זו למוכרים ואהובים בקרב תרבויות שונות, וכן למושאי מחקר של מדענים מקרב תחומי מדעי החיים.

ידוע בקרב טקסונומים כי סדרת ציפורי השיר הינה מונופילטית. טענה זו מבוססת על מחקרים פילוגנטיים רבים שמצאו כי לפרטים בסדרה זו מספר מאפיינים מורפולוגיים ואנטומיים: 1. צורת הזרע ספיראלית 2. מרביתם עופות שוכני קרקע, אצבעותיהם חסרות קרומים. שלוש אצבעות מופנות קדימה ואחת אחורנית 3. הבוהן גמישה וגדולה מיתר האצבעות 4. מטבוליזם מהיר יחסית 5. חוליות צוואר מעטות 6. כנף וגפה אחורית בעלות שרירים מפותחים ייחודיים 7. גולגולת ייחודית – Bony palate מפותח.
אצל ה- Oscines (ראה מיון) ניכרים גם המאפיינים: 8. יכולות למידה מפותחות 9. יכולות ווקאליות מגוונות בזכות בית קול מפותח

לציפורי השיר לא נמצאו קשרים פילוגנטיים מובהקים עם סדרות אחרות במחלקת העופות, שיוכלו להיחשב כ"קבוצת-אחות" לה (בעלות "אב" משותף). בעבר, שיערו כי הסדרה מקורבת אל הסדרות - קוקיתאים, כחלאים ונקראים על בסיס דימיון מורפולוגי ומולקולארי ועל אף השונות הרבה, למשל מבנה הרגל הזיגודקטלי (2 אצבעות לפנים 2 לאחור) , אצל המוזכרים לעיל.

מחקרים שנערכו בשיטה של היברידיזציה (הכלאה) של חומצות גרעין, מצאו דווקא עדויות על קשרים מורפולוגיים עם הסדרות: יונאים, עגוראים, חסידאים, וכן הסדרה שהוכחדה דיאטרמאים, וכיום ממיינים את הסדרות המוזכרות לעיל בעל-סדרה Passerimorphae.

קיים קושי רב בהכללת התנהגות שתאפיין את כל חברי הסדרה, הרגלי הרבייה למשל הינם מגוונים ורבים. ההופעות בסדרה זו משתנות תדיר ומתבטאות בעיקר בניצויים השונים זה מזה בצורתם ובצבעם , מגוון זה מתרחש בעקבות מבני קרטין שונים וכן הימצאות פיגמנטים שונים ודרכי חדירתם לגוף.
מרבית ציפורי השיר נודדות מאתרי הקינון באזורים הצפוניים לאזורים הממוזגים. גידול הצאצאים מתבצע במרבית המינים על ידי שני הזוויגים.

מוצאם הגיאוגרפי של סדרת ציפורי השיר אינו ידוע, ממצאים המתועדים לאאוקן נמצאו בקווינסלנד שבאוסטרליה. אולם מחקרי ההיברידיזציה מצביעים על תחילת התמיינותם עוד בטריאס. בכל מקרה, נראה כי הם נפוצו לשאר העולם מחצי הכדור הדרומי.

[עריכה] מיון הסדרה

- משפחת גדרוני ניו-זילנד (acanthisittidae)
תת-סדרה Oscines (בעלי בית קול מפותח)
- משפחת סבכיים אוסטרליים (acanthizidae)
- משפחת עפרוניים (alaudidae)
- משפחת סנוניתיים (hirundinidae)
- משפחת נחליאליים (motacillidae)
- משפחת בולבוליים (pycnonotidae
- משפחת קוץ-גביים (campephagidae)
- משפחת תכלתיים (irenidae)
- משפחת חנקיים (laniidae)
- משפחת וונגיים (vangidae)
- משפחת ציצניתיים (bombycillidae)
- משפחת דוליים (dulidae)
- משפחת אמודאיים (cinclidae)
- משפחת גדרוניים (troglodytidae)
- משפחת חקייניים (mimidae)
- משפחת סתריים (prunellidae)
- משפחת זנבניים (timaliidae)
- משפחת שפמתניים (panuridae)
- משפחת סבכיים (sylviidae)
- משפחת חטפיתיים (muscicapidae)
- משפחת גדרונים אוסטרליים (maluridae)
- משפחת מרניניים (monarchidae)
- משפחת מעובי-ראש (pachycephalidae)
- משפחת גנובתניים (aegithalidae)
- משפחת רמיתיים (remizidae)
- משפחת ירגזיים (paridae)
- משפחת סיטיים (sittidae)
- משפחת טפסיים (certhiidae)
- משפחת טפסניים (rhabdornithidae)
- משפחת סלילניים (climacteridae)
- משפחת דבקוניים (dicaeidae)
- משפחת צופיתיים (nectariinidae)
- משפחת לבני-עין (zosteropidae)
- משפחת דבשניים (meliphagidae)
- משפחת גבתוניים (emberizidae)
- משפחת קרדינליים (cardinalidae)
- משפחת טנגריים (thraupidae)
- משפחת קורביים (coerebidae)
- משפחת סבכוניים (parulidae)
- משפחת צופניים (drepanididae)
- משפחת ויראוניים (vireonidae)
- משפחת פזאיים (icteridae)
- משפחת פרושיים (fringillidae)
- משפחת אסטרילדיים (estrildidae)
- משפחת אורגיים (ploceidae)
- משפחת דרוריים (passeridae)
- משפחת זרזיריים (sturnidae)
- משפחת דרונגיים (dicruridae)
- משפחת דבלולניים (callaeidae)
- משפחת פעמוניים (cracticidae)
- משפחת סוכיים (ptilonorhynchidae)
- משפחת ארטמיים (artamidae
- משפחת עדניים (paradisaeidae)
- משפחת עורביים (corvidae)
- משפחת נבליים (menuridae)

תת-סדרה Suboscines (בעלי בית קול ירוד)
- משפחת רחבי-מקור (eurylaimidae)
- משפחת טירניים (tyrannidae)
  - תת- משפחת קוטינגיים (cotingidae)
  - תת-משפחת מנקיניים (pipridae)
- משפחת פיטיים (pittidae)
- משפחת יורקניים (conopophagidae)
- משפחת צווחני-מדגסקר (philepittidae)
- משפחת תנריים (furnariidae)
- משפחת נקרניים (dendrocolaptidae)
- משפחת פלומגביים (formicariidae)
- משפחת טופקוליים (rhinocryptidae)

הערות למיון

את תת-סדרה Suboscines (בעלי בית קול ירוד) מכנים לעתים Tyranni, אולם התייחסות זאת מבלבלת מאחר ומתייחסת למשפחה יחידה בלבד (שהינה הידועה ביותר). בתת-הסדרה כ-1000 מינים הנפוצים באזורים הטרופיים ועיקר מגוונם המיני ביבשת אמריקה הדרומית . חוקר האנטומיה המשווה, יוהן מולר חקר את ההבדלים בבתי הקולות בין תתי-הסדרות, וניתוחים מורפולוגיים ומולקולאריים מאוחרים יותר מצאו אמת בכל טענותיו.

לאחרונה נמצא פילוג משמעותי בין תת-סדרת Suboscines לבני המשפחה גדרוני ניו-זילנד הזערוריים, על אף שטח גיאוגרפי חופף של מינים משתי הקבוצות, ועל כן הם ממוינות מחוץ לשתי תתי-הסדרות.