צ'ארלס בוקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

צ'ארלס בוקובסקי (16 באוגוסט 1920 - 9 במרץ 1994), אחד המשוררים והסופרים האמריקאים האהובים ביותר באירופה במאה ה-20.

בוקובסקי לא זכה להכרה רבה בארצות הברית ונחשב בה לסופר מחתרתי. באירופה, לעומת זאת, ובעיקר בגרמניה, נחשב לאחד מהסופרים האמריקאים המפורסמים ביותר. במדינות אירופיות רבות הפכו ספריו לרבי מכר (בגרמניה לבדה נמכרו כשני מיליון עותקים מספריו) ותורגמו לשפות רבות, ובהן עברית.

כתיבתו של בוקובסקי מתאפיינת במילים ונושאים בוטים, ועלילות שסבבו סביב שיחות שערך בבתי זונות, לילות שכרות בפאבים, ותיאורי הרפתקאותיו המיניות.

אחד מהציטוטים המפורסמים של בוקובסקי, מרמז על תפיסתו בנוגע לכתיבה: "אני חושב שצריך לאלץ גבר לכתוב בחדר מלא גולגולות, כשסביבו תלויות חתיכות בשר מכורסמות על ידי עכברושים עצלנים ושמנים".

לבוקובסקי הייתה השפעה רבה על משוררים אחרים, ביניהם ריימונד קארבר.

[עריכה] תולדות חייו

בוקובסקי נולד בשנת 1920 כהיינריך קארל בוקובסקי באנדרנאך שבגרמניה. אימו, קטרינה פט, ילידת גרמניה, פגשה את אביו, חייל אמריקאי ממוצא פולני, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. בוקובסקי נהג לטעון כי הוא נולד מחוץ לנישואין, אך הרישומים באנדרנאך מראים שהוריו נישאו כחודש לפני הולדתו.

בשנת 1923, כאשר היה בן שלוש, עברה משפחתו לבולטימור שבארצות הברית, בעקבות המשבר הכלכלי בגרמניה לאחר מלחה"ע הראשונה. לאחר שחסכו כסף, עברו לפרוורי לוס אנג'לס, שם גרה משפחתו של אביו. בוקובסקי וחי בה את רוב חייו. בילדותו, אביו היה לרוב מובטל ולדברי בוקבסקי הוא התעלל בו מילולית ופיזית. לאחר שסיים את בית-הספר התיכון בלוס אנג'לס, הוא למד במשך שנתיים אמנות, ספרות ועיתונאות בקולג' של העיר לוס אנג'לס.

בגיל 24, התפרסם לראשונה סיפור קצר שלו, וסיפור קצר נוסף פורסם שנתיים מאוחר יותר. בוקובסקי לא טיפח תקוות שווא בנוגע לפרסום יצירותיו, והפסיק לכתוב למשך תקופה של כמעט עשר שנים. במהלך תקופה זו הוא שהה בעיקר לוס אנג'לס, ובחלק מהזמן הוא הסתובב ברחבי ארצות הברית, כשהוא עובד בעבודות מזדמנות ולן באכסניות זולות. בשנות ה-50 המוקדמות, עבד כדוור, בשירותי הדואר של ארצות הברית בלוס אנג'לס, אך עזב לאחר שנתיים וחצי. בשנת 1955 אושפז בבית חולים עם כיב מדמם, שכמעט וגרם למותו. אחרי שעזב את בית החולים, החל לכתוב שירה.בשנת 1957 נישא למשוררת ברברה פריי, אך הם התגרשו ב-1959. פריי התעקשה כי הפרידה שלהם לא הייתה קשורה לכתיבתו, אף שלא פעם הטילה ספק ביכולתו כמשורר. בעקבות הגירושין, חזר בוקובסקי לשתות, והמשיך לכתוב שירים.

הוא חזר לדואר בלוס אנג'לס, שם עבד כפקיד במשך יותר מעשור. ב-1964 נולדה לו ולפרנסיס סמית' בת בשם מרינה לואיס בוקובסקי. סמית' ובוקובסקי חיו ביחד, אך מעולם לא נישאו. בוקובסקי חי תקופה קצרה בטוסון, שם התיידד עם בני הזוג ג'ון וגי'פסי לו ווב. בני הזוג פרסמו כתב עת ספרותי, בו הוא פרסם חלק מיצירותיו. בני הזוג אף הוציאו שני ספרים של בוקובסקי בהוצאת לוז'ון. ווב מימן את הוצאת הספרים באמצעות רווחי ההימורים שלו בלאס וגאס. בנקודה זו, החלה הידידות, אם ניתן לקרוא לזה כך, בינו לבין פרנץ דוסקי, שכן הוויכוחים ביניהם הגיעו לעתים קרובות לידי אלימות פיזית. דוסקי היה חבר של של בני הזוג ווב, וביקר לעתים קרובות בביתם הקטן שברחוב אלם. בני הזוג ווב, דוסקי ובוקובסקי בילו בניו-אורלינס, לשם גם עברה ג'יפסי לו לאחר מות בעלה.

ב-1969, לאחר שקיבל מלגה בסך 100 דולר לחודש לכל החיים מג'ון מרטין, הבעלים של ההוצאה לאור 'אנקור שחור', התפטר בוקובסקי מהדואר והפך את הכתיבה לעיסוק העיקרי שלו. כפי שבוקובסקי כתב במכתב מאותה תקופה: "היו לי שתי אפשרויות - להמשיך לעבוד בדואר ולהשתגע ... או להיות כותב ולגווע ברעב. העדפתי לגווע". פחות מחודש לאחר שעזב את עבודתו בדואר, הוא סיים את הרומן הראשון שלו 'שירות הדואר'. מתוך הערכה למרטין, שהעניק תמיכה לכותב לא ידוע יחסית, הוציא בוקובסקי את רוב ספריו הבאים בהוצאת אנקור שחור.

ב-1976 הכיר את לינדה לי בייגל, בעלת מסעדה למזון בריאות. כעבור כשנתיים, עברו בני הזוג ממזרח הוליווד, שם גר בוקבסקי את רוב חייו, לאזור הנמל של סאן פדרו, בקצה הדרומי ביותר של לוס אנג'לס. בוקובסקי ובייגל נישאו ב-1985. ברומנים 'נשים' ו'הוליווד' התייחס בוקובסקי לבייגל דרך הדמות 'שרה'.

בוקובסקי מת מלוקמיה בסן פדרו שבקליפורניה ב-9 במרץ 1994 בגיל 73, זמן קצר לאחר שסיים את הרומן האחרון שלו 'ספרות זולה'. טקס הקבורה של בוקובסקי התנהל על ידי נזירים בודהיסטים, ועל מצבתו נכתב "אל תנסו". לפי לינדה לי בוקובסקי, המשמעות מאחורי הכתובת היא פשוט "אם אתם מבזבזים את כל חייכם בלנסות, אז כל מה שאתם עושים זה לנסות. אל תנסו. פשוט תעשו".

[עריכה] סגנון הכתיבה של צ'ארלס בוקובסקי

סגנון הכתיבה של בוקובסקי והיחס שלו לשירה, כמעט ולא השתנו במשך שלושים וחמש שנות יצירתו. כבר בשני קובצי השירה הראשונים שלו ניתן למצוא רגישות לשפת היומיום, יכולת לתת משמעות לאירועים מייאשים או מעוררי חרדה בחייו ובחיי הזולת, מבלי להיות פאטתי או סנטימנטאלי, יכולת להעמיד זה לצד זה אירועים מחיי היומיום בכדי לבנות סצינה או להעשיר את הנושא ונטייה לפואמות נרטיביות, אותה הוא ינצל בספריו המאוחרים.

הפואמות הנרטיביות היו גם אלו שבגינן זכה בוקובסקי לביקורת הרבה ביותר. אלה, התאפיינו בשפה פשוטה, גדושה במילים כמו 'איכשהו', 'מאוד' ו'למדי', ומשפטים פשוטים המחוברים בצורה כמעט מושלמת. זאת, בניגוד לשירה ה'מהודקת' שלה היו רגילים הקוראים.

[עריכה] ספריו שיצאו לאור בעברית

ספריו של בוקובסקי שיצאו לאור בעברית:

בהוצאת 'כרמל':

עד שהאצבעות יתחילו לדמם מבחר שירים וסיפורים קצרים בעריכתה ובתרגומה של דורית ויסמן 2002.

בהוצאת אסטרולוג:

כולבויניק
הוליווד
דרום ללא צפון (South of No North) - (1973)
שיפון עם שינקן (Ham On Rye) - (1982): רומן על ילדותו והתבגרותו של בוקובסקי
סיפורים על שיגעון רגיל וסיפורים אחרים
האישה הכי יפה בעיר וסיפורים אחרים
ספרות זולה (Pulp) - (1994)
לרוץ עם הניצודים (Run with the Hunted: A Charles Bukowski Reader) - (1993): מקראה בעריכת ג'ון מרטין
נשים

בהוצאת זמורה ביתן: