צ'זארה בורג'ה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'זארה בורג'ה (1475 - 1507), המכונה גם "הדוכס ולנטינו", בנו הבכור של רודריגו בורג'ה (האפיפיור אלכסנדר השישי) ופילגשו ונוצה דיי קטנֶאי. אחותו של צ'זארה הייתה לוקרציה בורג'ה. משפחתו הגיעה לאיטליה מספרד ב-1443 בעקבות הכיבוש הספרדי. בעקבות לחץ מצד אביו הוא מונה בגיל שבע למשרה ציבורית שבצידה תגמול כספי. באיטליה של אותה תקופה שחיתות שכזו הייתה עניין של יום יום. עד גיל 12 הוא חי ברומא והתחנך על ידי מורים פרטיים שאביו סיפק. מאוחר יותר הוא למד משפטים ותאולוגיה באוניברסיטה. בגיל 18 הוא מונה לקרדינל על ידי אביו ושירת ככזה בין השנים 1493 - 1498. אביו אף נתן לו מדינה קטנה באיטליה אותה ניסה להרחיב על ידי הקמת צבא משלו. הוא התחתן ונולדה לו ילדה מנישואיו. בנוסף נולדו לו שני ילדים, בן ובת, מפלגשיו. בנו הלא חוקי המשיך בדרכו של אביו ונודע כרוצח.
צ'זארה נחשב לעריץ חסר מוסר שלא בחל באמצעים על מנת לסייע ולהאדיר את עוצמת משפחתו ועוצמתו הוא. נטען כי ניקולו מקיאוולי ששימש שכגריר מטעם עירו, פירנצה, לחצר צ'זארה התרשם משיטותיו. יש אף טוענים כי צ'זארה בורג'ה היווה מודל לדמות הנסיך כפי שהיא מופיעה בספרו המפורסם של מקיאוולי.
צ'זארה סייע לתככי אביו ואף הוסיף משלו. נטען כי רצח את בעלה של אחותו לוקרציה בורג'ה. הבעל אלפונסו מאראגון דוכס בישליה נרצח בחניקה על ידי צ'זארה ומשרתיו. יתרה מכך, כנגד צ'זארה הועלו טענות כי שכב עם אחותו ומהרומן נולד בנה ג'ובני בורג'ה. צ'זארה נהג לשעשע את תושבי רומא במחזות פומביים דוגמת הוצאה להורג של פושעים על ידו. אדם שפרסם ביקורת על מעשיו הוטבע בנהר.
בעקבות מחלת אבעבועות קשה צולקו פניו. צ'זארה החל ללבוש על פניו מסיכות, דבר שהוסיף לתדמיתו השלילית.
לאחר מותו של אביו ירד כוחו של צ'זארה והוא ברח לספרד שם מת.
