צ'ינגהאי (ימה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צִ'ינְג הָאי (בסינית:青海/Qīnghǎi), או קוֹקוֹ נוֹר בטיבטית, היא ימה מלוחה במחוז צִ'ינְגְהָאי שבצפון-מזרח טיבט. הימה נמצאת בחלקו הנמוך ביותר של אגן טקטוני סגור, שבין שלוחה דרומית של הרי נאן שאן לבין הרי קוקו נור (הרי קוקו נור הם שלוחה צפון-מזרחית של הרי קונלון). האוכלוסייה באזור הימה היא דלילה, ומורכבת ברובה משבטי נוודים.

מקומה וצורתה של הימה נקבעו על ידי מורנות של קרחונים שגלשו בעבר מההרים , המקיפים את הימה משני צדדיה.

פני הימה הם בגובה של 3,205 מטרים מעל פני הים. שטחה המירבי הוא כ-4,400 קמ"ר ועומקה המירבי - 38 מטרים. יש תנודות עונתיות גדולות בהיקפה ובעומקה. בשוליה המערביים יש שטחי ביצות רחבים. הימה קפואה 4-5 חודשים בחורף. שטח האגן המתנקז אל הימה הוא כ-25,000 קמ"ר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צ'ינגהאי (ימה)