קבוצת הידית הכחולה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבוצת הידית הכחולה הוא ספר ילדים שכתבה הסופרת והמתרגמת הישראלית חנה סמואל, ואייר יוסף ולטר.
הספר, שיצא בספריית הפועלים/אנקורים בשנת 1947, מספר על פליטי שואה, על מכונת לחם אבודה ועל חבורת ילדים רבת תושיה, שיוצאת למסע בילוש ומצליחה, כמובן.
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
יאיר ורותי גרים בשכונת הדר בחיפה. הימים הם לאחר מלחמת העולם השנייה. לא מזמן הצטרפו אל משפחתם הקטנה סבא וסבתא, שניצלו מן השואה ובאו לגור עמם, ובתחילה הייתה השמחה רבה, והתוכניות לעתיד היו רבות ויפות. סבא וסבתא כתבו, שהם שולחים ארגז ובו שארית רכושם, וביקשו לשמור מכל משמר על כל החפצים שבארגז. אם יזכו, גם הם וגם הארגז, להגיע בשלום, כתבו, יהיה הכול טוב ויפה. כולם יעברו לגור בכפר, ויהיה להם בית עם גינה, וכלב ותרנגולות.
כאשר הגיע הארגז, ראו מיד שחסר בו משהו, אבל לא דאגו יותר מדי. רק כשהגיעו גם סבא וסבתא, התברר שחסר דבר חשוב מאוד - מכונת לחם, שבידית שלה החביא סבא יהלומים - תכשיטים, שסבתא קיבלה מהוריה העשירים לנישואיה. במחיר היהלומים האלה התכוונו לקנות בית בכפר לכל המשפחה ולהתחיל חיים חדשים - והנה אבדה מכונת הלחם ועמה חלום הבית וכל הכרוך בו. אבל עם כל הצער, הרי החשוב הוא שהחיים ניצלו וכולם יחד עכשיו, כך מסבירה אמו של יאיר לבנה, כשזה מרהיב עוז לחקור לבסוף לפשר העצב שנפל על הבית, ואת מכונת הלחם והיהלומים שבה צריך פשוט לשכוח ודי.
אבל יאיר איננו חושב, שצריך לשכוח ודי. הוא מספר קודם כל לאחותו הקטנה רותי ושניהם מנסים לגייס כסף, כדי למצוא את מכונת הלחם ולקנות אותה. רותי מוצאת עבודה - להוריד את הכלב של השכנה לטיול ברחוב. יאיר מוכר את אוסף הבולים שלו - קורבן גדול ונורא - ושניהם יוצאים למסע חיפושים בחנויות חפצים משומשים וכלי בית, אך לשווא. עד שבחנות אחת הם שומעים, שאכן הייתה מכונת לחם כזאת עד לא מזמן, ובאה אישה אחת לא צעירה וכנראה לא ענייה וקנתה אותה.
ועכשיו מה? איך ימצאו יאיר ורותי אישה אחת, לא צעירה ולא ענייה, בכל חיפה?
יאיר הוגה תוכנית - הוא מגייס את חבריו הטובים לעזרה, והחבורה מתגייסת ברצון. הם אוספים בקבוקים ריקים ממטבחי אנשים - ומציצים בגניבה: אולי יש שם מכונת לחם? הם עוזרים למשחיז הסכינים ומבקשים כלים להשחזה - אולי יש מכונת לחם להשחיז? ואז חלה התפנית הגורלית, כששלושת הילדים שעובדים אצל מחלק הקרח מצטרפים אליהם, לאחר שהקטן שבהם איבד חלק מכספו ורותי טובת הלב, שראתה אותו בוכה מרה, נתנה לו מכסף החיסכון היקר כדי שבעל עגלת הקרח לא יכעס עליו ויפטרו מהעבודה. למען רותי, משה מוכן לכל, אפילו להילחם עם עזרא, הגדול ממנו, אם צריך.
הסוף, כמובן, טוב, וכולם מאושרים, גם משה הקטן.
