קדם אסלאם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אסלאם | |
 |
|
| פורטל אסלאם | |
| מונחים בסיסיים באסלאם | |
| כל ערכי האסלאם | |
| אללה | |
| חמשת עמודי האסלאם | |
| שהאדה (העדות) אלצלאה (התפילה) · אלזכאה (הצדקה) צום · אלחאג' (העלייה לרגל) |
|
| אישים מרכזיים | |
| מוחמד · ח'ליף ושושלות הח'ליפים נביאי האסלאם · אימאם שיעי מהדי · בני לוויתו של מוחמד |
|
| ערים קדושות | חגים |
| מכה אל-מדינה ירושלים נג'ף · כרבלא כופה · כאט'מיה משהד · סאמרא |
הג'רה לוח השנה המוסלמי עיד אל-פיטר עיד אל-אדחא עשוראא ארבעין |
| מבנים | תפקידים דתיים |
| מסגד · מינרט מחראב · כעבה אדריכלות איסלאמית |
אייתולה · מרג'ע אימאם · מולה · קאדי מופתי · מואזין |
| טקסטים וחוקים | |
| קוראן · חדית' · סונה פיקה · פתווה · שריעה |
|
| אסכולות השריעה | אסכולות הכלאם |
| חניפית · חנבלית ג'עפרית · מאליכית שפעית |
אשעריה · ג'בריה מטורידי · מורג'יאה מועתזילה |
| פלגים שיעים | פלגי הח'וארג' |
| אתנ'א עשריה איסמאעיליה זיידים |
צאפריים אזארקה אבאדיה |
| תנועות | |
| סופיות · והאביה · סלפיה אסלאמיזם · אסלאם ליברלי |
|
| פלגים אחרים | אמונות קשורות |
| אומת האסלאם חמשת האחוזים המסורים אחמדים · זקרי דרוזים* · עלאווים* |
באביזם בהאאים יזידים סיקיות |
| * = השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת | |
תקופת קדם אסלאם או הג'היליה (תקופת הבערות) היא התקופה שקדמה להגעת האסלאם אל הערבים.
הטקסטים הקדם אסלאמיים נכתבו במאה שנים הראשונות של האסלאם ולכן אינם מייצגים באמת את הארועים כפי שהתרחשו אלא את הדברים כפי שנתפסו על ידי מאמיני האסלאם, כמאה שנים לאחר מות מוחמד.
[עריכה] החברה הקדם אסלאמית
החברה בשעת בוא מוחמד הייתה חברה שבטית, מבחינת האסלאם שבטיות זו מתוארת מבחינה דתית, הדת היא נצחית ולא החלה עם מוחמד, מוחמד הוא שלב בדת שהחלה עם בריאת עולם והדת (הדין) מתוארת על יד בריתות בין השבטים.
התאגדות השבטים הראשונה היא ה"חמס" (חומס): שבט החמס הוא התאגדות של שבטי מכה, רובו מורכב משבט קורייש (שבט הנביא), ממנו יצאו הח'ליפים והאימאמים, זהו שבט אצילים. אזור מושבם נקרא מתחם/משכן החמס "דאר אלחמס".
מקור השם, חמס:
- חמס, זו סונה שהייתה להם, מנהג דתי אשר הלכו לפיו, כך שניתן לראות כי הסונות, אף הן נצחיות, כמו הדת, הן היו טרם מחמד. סנה זו אף הבדילה אותם מיתר השבטים.
- חמס, משמעו צבע, עקב צבעה המיוחד של האבן הקדושה של השבט, היא אבן הכעבה.
- חמס, משמעו דת/ דין.
מול החמס עמדו שני שבטים נוספים, אלו הם שבטי ה"חילה" (מהמילה "חול", כיוון שישבו מחוץ לגבולות החראם, הם גבולותיה של מכה) אלו היו שבטי הטלס (טולס) אשר מקורם בתימן, ושבטי החדרז' ושבט האווס, אשר ישבו באל-מדינה (ית'ריב דאז)
שבטים אלו יחד נקראו "מוחרימון" - המגנים, כיוון שכולם בדרך זו או אחרת קיימו את העלייה לרגל לכעבה, וכולם האמינו בקדושתה של מכה. שבט תמים, אף הוא שייך היה למוחרימון ונחשב לצבאם, נהגו ללכת עם כלי נשק גם בחודשים הקרובים ולהגן על העיר מפני ביזה ומעשי אלימות. שבט תמים ושבט קורייש חיזקואת קשריהם, פעמים רבות, באמצעות נישואים.
לעומת יתר שבטים אשר לא קיימו את המצוות הנ"ל נקראו "מוחילון" - המחללים, הם הכופרים, ודמם היה מותר בכל עת (ניתן למצא כאן אלמנטים ראשונים של ג'יאהד).
[עריכה] אלילות בקדם אסלאם
האל הראשי באותה התקופה נקרא הבל (הובל) אשר הובע באמצעותו האדיבה של עמרו בן לוחי, משבט חוזע, אשר היה השבט השלט עד עלייתם של קורייש.
בעת בקורו בסוריה מצא עמרו בן לוחי את הבל וראה כי הוא מועיל ביותר במתן גשמים, ולכן הביאו עימו בחזרה לערב (על כן מגנים אותו, עד אותה התקופה, כך נאמר, לא הייתה אלילות בערב).
הבל עשוי היה בדמות אדם, מצדפים אדומים ויד ימינו שבורה (קורייש השלימו את יד זו באמצעות תותבת מזהב).
