קולכיס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סדרת המאמרים העוסקים ב: |
|||
| העת העתיקה | |||
| קורה ארקסס | |||
| דיוחי | |||
| קולכיס | |||
| אגריסי | |||
| איבריה הקווקזית | |||
| ימי הביניים | |||
| אמירות טביליסי | |||
| הממלכה הגאורגית המאוחדת | |||
| הפלישה המונגולית לגאורגיה | |||
| ממלכת אימרתי | |||
| טאו-קלארג'תי | |||
| ממלכת אבחזיה | |||
| כארתלי-קאחתי | |||
| השלטון הרוסי | |||
| גאורגיה תחת האימפריה הרוסית | |||
| עצמאות מוקדמת | |||
| הרפובליקה הדמוקרטית של עבר הקווקז | |||
| הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה | |||
| מלחמת גאורגיה-ארמניה | |||
| המלחמה הסובייטית גאורגית | |||
| השלטון הסובייטי בגאורגיה | |||
| הרפובליקה הסובייטית של עבר הקווקז | |||
| גאורגיה הסובייטית | |||
| טבח טביליסי (1956) | |||
| טבח טביליסי (1989) | |||
| גאורגיה המודרנית | |||
| הרפובליקה של גאורגיה | |||
| מלחמת האזרחים של גאורגיה | |||
| מהפכת הוורדים | |||
| גאורגיה אחרי שוורדנדזה | |||
| ההיסטוריה של הרפובליקות האוטונומיות | |||
| ההיסטוריה של אבחזיה | |||
| ההיסטוריה של אג'ריה | |||
קוֹלֶכיס (בגאורגית: კოლხეთი, מילולית: קוֹלחֶתי, ביוונית: Κολχίς, מילולית: kŏl´kĬs) הייתה אזור גאורגי בצורת כמעט משולש, וממלכה בקווקז ששיחקה תפקיד חשוב בגיבוש התרבות האתנית של האומה הגאורגית.
הממלכה כיסתה את רוב חלקה המערבי של גאורגיה כיום. במיתולוגיה היוונית זה היה ביתם של אאטי ומדיאה והיעד של הארגונאוטים. האזור העתיק מייצג בערך את הפרובינציות של גאורגיה, מגרליה, אימרתי, גוריה, אג'ריה, סוואנתי, רצ'ה, אבחזיה, והנפות התורכיות ריזה, טרבזון וארטווין.
[עריכה] גיאוגרפיה וטופונומיה
לפי כל המחברים הקלאסיים, מחוז שהיה בתחום בדרום-מערב פונטוס, במערב על יד פונטוס אוקסינוס, עד כמה שנהר הכּוֹרַכּס (כנראה נהר הבזובי, שבאבחזיה גאורגיה), בצפון בקרבת רכס ההרים הקווקז העליון, שנמצא ביניהם, נקרא סרמטיה (Sarmatians), במזרח איבריה הקווקזית וההר מוסצ'יסי (היום ברכס קווקז המשני) , ודרום ארמניה. ישנו הבדל קטן בין ההיסטוריונים לגבי מידת התרחבות הממלכה מערבה: סטרבון למשל סבר כי קולכיס מתחילה בטרבזון, כאשר תלמי טען, מצד שני, מיקם את פונטוס ליד הנהר פאסיס (כנראה נהר הריוני). ביצ'וינתה הייתה העיר האחרונה בצפון קולכיס.
השם קולכיס הופיע לראשונה אצל אייסכילוס ופינדארוס. הסופר הראשון דיבר עליה בשם איה (קולכיס), מעונו של המלך המיתולוגי אאטי. הנהר הראשי פאסיס, שהיה לפי חלק מהסופרים שהיה הגבול הדרומי של קולכיס, אבל, סביר יותר להניח זרמה דרך אמצע הממלכה מהקווקז במערב לדרום לאוקסינוס, ולאניסיטס (או אנטיסיטוס) (היום, המחוז הרוסי קוּבּאן, ההיסטוריון היווני, אריאן מציין הרבה אחרים לפי שם. אבל לא יותר מהר נדיר. העיקריים שבהם היו: צַ'ריאֶייס, צוֹבּוּס או כּוֹבּוּס, סינגאמֶס, טארסוּרַס, היפוּּס, אסטֶלֶפּוּס, צ'רוסוראואס, חלק מהאנשים שהוזכרו על ידי תלמי ופליניוס הזקן. העיר המובילה הייתה דיוסכוריאס או דיוסקורס, כיום סוחומי (תחת הרומאים נקראה סבסטופוליס), על חוף הים של לאוקסינוס, סאראפאנה (כיום שורפני), פאסיס (כיום פותי), פיטוס (כיום ביצ'וינתה), אפסרוס (כיום גוניו), סוריום (כיום סוראמי), ארצ'אפוליס (כיום נוֹכַּלאכֶּבּי), מאצ'יירזיס וכּוּתא או כּוּתאתיסיוּס (כיום כותאיסי), שעל פי המסורת, הינו מקום הולדתה של מדיאה. סכולקס מכרויינדה מציין Mala או Male, אשר הוא בסתירה לסופרים האחרים מציין כמקום הולדתה של מדיאה.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] ימי קדם
האזור היה ביתה של תרבות הברונזה המפותחת היטב הידועה בשם התרבות הקולכית, הקרובה לשכנתה התרבות הקובנית, שהתמזג לאמצע תקופת הברונזה. לפחות בחלק מקולכיס תהליך האורבניזציה מתקדם יפה בסוף המיליניום השני לפנה"ס, מאות שנים לפני ההתיישבות היוונית. בתקופת הברונזה המאוחרות (המאה ה-15 לפנה"ס-המאה ה-8 לפנה"ס) התפתחה מומחיות בהתכה ויציקה של מתכות, שהחלה הרבה לפני שמיומנויות אלה התמקצעו באירופה. עבודת אדמה בכלים מתוחכמים פרחו, מבורכים בשפלות מושקות היטב עם אקלים מתון, קידם את צמיחה של טכניקות חקלאיות מודרניות.
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
