קונסטנטין ברנקושי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קונסטנטין ברנקושי (בצרפתית השם שובש ל"ברנקוזי") (Constantin Brâncuşi) (19 בפברואר 1876 - 16 במרץ 1957), פסל רומני בעל שם עולמי שתרם רבות להתפתחות הפיסול המופשט.
ברנקושי נולד בחוביצה שבאולטניה, רומניה, ונפטר בפריז, צרפת.
בין השנים 1884 - 1887 הוא למד בקראיובה בבית הספר לאומנות ולמלאכה ולאחר מכן עבר לבוקרשט, שם סיים בהצלחה, בשנת 1902, את בית הספר לאמנויות היפות. בשנת 1904 נסע ללימודים במינכן, אך כעבור חצי שנה הלך ברגל דרך בוואריה ושווייץ עד לנגרה שבצרפת ומשם נסע ברכבת עד פריז. בשנת 1905 הצליח להתקבל לבית הספר הגבוה לאמנויות היפות, שם עבד בסדנה של אנטונן מרסייה (Antonin Mercié) עד שנת 1906. הוא סירב לעבוד כמתמחה בסטודיו של אוגוסט רודן, באומרו: "דבר לא צומח בצילם של אילנות גדולים".
בשנת 1907 יצר את הגרסה הראשונה של "הנשיקה", נושא שימשיך לאחר מכן בצורות שונות עד לשיא ב"שער הנשיקה", אשר בטרגו ז'יו. הוא שכר סטודיו ברחוב מונפרנס והתערה באוונגרד האמנותי של פריז. בשנת 1909 חזר לתקופה קצרה לרומניה, שם הציג ב"סלון האופיציאלי" ואספן האמנות אנסטסה סימו רכש ממנו את "השינה" ואת הפסל של ניקולאה דרסקו.
יצירותיו הרבות של ברנקושי מוצגות בטרגו ז'יו.
במשאל שנערך על ידי הטלוויזיה הרומנית ב-21 באוקטובר 2006 לקביעת "גדולי הרומנים בכל הזמנים", זכה קונסטנטין ברנקושי במקום התשיעי עם 14,831 קולות שהיוו 4.08% מכלל הקולות.
[עריכה] דברי ברנקושי על יצירתו
- "יש אווילים האומרים שהעבודות שלי אבסטרקטיות, אך מה שהם מכנים אבסטרקט הוא הריאליזם הטהור ביותר, משום שהמציאות אינה מיוצגת על ידי הצורה החיצונית, אלא על ידי הרעיונות שמאחוריה, תמצית הדברים."
