רכבת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רכבת היא כלי תחבורה יבשתי המשמש להובלת נוסעים או מטען לאורך מסלול קבוע. רכבת בנויה ממספר קרונות וקטר שמושך או דוחף אותם על מסילה המורכבת מפסים. בחלק מהרכבות לקרונות יש יכולת הנעה עצמית, ללא קטר. קרונות כאלו מכונים בעברית קרונועים. קיימים שלושה סוגי הנעה עיקריים לרכבות:
- קיטור - השיטה הוותיקה להנעת קטרים באמצעות חימום מים שהופכים לקיטור ומייצרים תנועה.
- דיזל ובנזין - שימוש במנוע בעירה פנימית (בדומה למכונית).
- חשמל - שימוש במנוע חשמלי. בדרך כלל הרכבת מקבלת את אספקת החשמל מכבלים שעוברים מעל המסילה.
במדינות רבות רכבת הינה אמצעי התחבורה העיקרי להסעת נוסעים כאשר יש שילוב בין מספר סוגי רכבות:
- רכבות מהירות לנסיעות ארוכות טווח בין מדינות ואזורים.
- רכבות רגילות שמשמשות להובלת נוסעים בין ערים ופרברים.
- רכבת תחתית, רכבת קלה ומונורייל לתנועה בתוך הערים.
- רכבת פרברית המשמשת לקישור בין שולי המטרופולין למרכזו.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מנוע הקיטור הראשון נבנה על ידי דניס פפן בסוף המאה ה-17. המצאה זו פתחה את הדרך למהפכה התעשייתית. אחד היישומים הראשונים של מנוע זה הייתה הנעת כלי רכב. ב-21 בפברואר 1804 הודגם לראשונה קטר הקיטור של ריצ'רד טרוויתיק שהוביל פחם למפעל מתכת בדרום וולס שבבריטניה, לאורך מסילה של כ-15 ק"מ ובמהירות של כ-8 קמ"ש. התפתחות קטרי הרכבת המשיכה בהתמדה, אבל ההמצאה נעשתה מעשית רק עם בניית ה"רוקט" ("Rocket") של ג'ורג' ורוברט סטיבנסון ב-1829.
במהלך השנים שלאחר מכן התפתחה רשת הרכבות בכל רחבי העולם. הרכבות היו גורם חשוב בתהליכים היסטוריים ובשליטה של מדינות על אזורי הספר שלהם. לדוגמה, הרכבת הטרנס סיבירית שנבנתה בסוף המאה ה-19 איפשרה לאימפריה הרוסית לחזק את שליטתה בחופי האוקיינוס השקט וליישב את סיביר; קו הרכבת הטרנס-יבשתי הראשון בצפון אמריקה איפשר לפתח את החוף המערבי של ארצות הברית.
במאה ה-20 עומם זוהרה של הרכבת לטובת כלי התחבורה החדשים: המכונית הפרטית והמטוס. בארצות הברית אף נזנחה תשתית המסילות עד כדי כך שהייתה סכנה להמשך קיומה.
התפתחות הטכנולוגיה והמעבר ממנועי הקיטור להנעה שמבוססת על חשמל או דיזל איפשרו לפתח מערכות רכבות יעילות שהיו מסוגלות להתחרות ברכב הפרטי. הופעת רכבות מהירות בסוף המאה ה-20 איפשרה לרכבת להתחרות גם במטוסים בטווחים קצרים ובינוניים (עד 650 ק"מ). לדוגמה, חברת התעופה הלאומית הגרמנית, לופטהנזה, הצהירה כי היא מעוניינת לעודד שימוש ברכבות במקום טיסות בתוך גרמניה. גם מטרופולינים רבים בארצות הברית, כדוגמת לוס אנג'לס, שדגלו ברכב כאמצעי התחבורה העיקרי, נאלצו להוסיף תשתית מסילתית לאחר שתשתית הכבישים נסתמה.
[עריכה] העתיד
כיום מתבצעים פרויקטים רבים של רכבות מהירות, בעיקר באירופה. הצפי הוא כי עד שנת 2010 תושלם רשת של רכבות מהירות בכל מערב אירופה. רשת כזו תשנה את דרכי התחבורה ושוק העבודה. היא צפויה להקטין באופן דרסטי את השימוש במטוסים לטיסות קצרות, לעודד אירופאיים לעבוד גם בארצות שכנות ולחזק באופן דרמטי את הקשרים בין מדינות אירופה.
אחד מכיווני ההתפתחות העתידיים המעניינים ביותר לרכבות בעתיד הינה טכנולוגית ההרחיפה המגנטית. לרכבות אלו אין גלגלים אלא אלקטרומגנטים שמחזיקים אותם בגובה של כסנטימטר מעל משטח מיוחד שמשמש להם כמסילה. הם מונעים קדימה באמצעות שינוי השדות המגנטים.
רכבות אלו מהירות, יעילות, שקטות ומאפשרות נסיעות חלקות במיוחד מכיוון שאין מגע בין הרכבת והמסילה. ולמרות שבאופן תאורטי אין הגבלה על המהירות אליה ניתן להגיע איתן הן פועלות במהירויות מקסימליות של 400 עד 588 קמ"ש. חסרונם העיקרי הוא העלות האדירה של הקמת המסילות המיוחדות.
כיום פעילות בעולם רק שני קווי רכבת מגלב בשירות רגיל, הראשונה בסין בין שנחאי לשדה התעופה שלה, והשניה נמצאת ביפן העוברת דרך טוקיו.
לקריאה נוספת: אתר של הקונסורטיום הגרמני שהקים את הרכבת בשנחאי.
[עריכה] איכות הסביבה
מדי שנה מתים בישראל למעלה מ- 1500 אנשים כתוצאה מזיהום אוויר, אשר כמחצית ממנו נגרמת מפליטות של כלי רכב ממונעים. נזק נוסף, שאינו בריאותי אלא אקלימי, קשור בבעיה המתעצמת של שינויי האקלים. מצב זה מוסבר בחלקו על ידי כך שמערכת התחבורה של ישראל מבוססת במידה רבה על מכוניות פרטיות. ליקוי זה נגרם מהשגיאה הרווחת, לפיה מטרתה של תחבורה היא לנייד מקסימום מכוניות במינימום משאבים, אולם מטרתה האמיתית של תחבורה היא לנייד מקסימום אנשים. מערכת תחבורה משולבת שעיקרה היא רשת חכמה של רכבות, אוטובוסים, מדרכות, שבילי אופניים ומכוניות יכולה לאפשר ניידות גבוהה יותר, ולשכבות רחבות יותר של אוכלוסייה, מאשר תחבורה שעיקרה רכבים פרטיים. במודל של "תחבורה משולבת" הרכבת מהווה את השדרה המרכזית של הסעת ההמונים, כאשר אמצעי התחבורה האחרים משלימים אותה ומזינים אותה.
מבחינת ניצול שטח, הרכבת תופסת שטח קטן בהרבה בהשוואה לכבישים ולכן היא פוגמת הרבה פחות בנוף ובסביבה. בעלי חיים, למשל, יכולים בדרך כלל לחצות פסי רכבת בשלום, דבר שהוא בלתי אפשרי לחלוטין כשמדובר בכבישים מהירים עם חומות של פסי הפרדה. יתרון נוסף, הוא שרכבות מודרניות הן גם הרבה יותר שקטות מכבישים מהירים.
[עריכה] הרכבת בישראל
[עריכה] התפתחות הרכבת בארץ ישראל
קו הרכבות הראשון בארץ הושק ב-1892 בין יפו לירושלים על ידי השלטון הטורקי (ראה כתבה). בין 1903 ל-1905 בנה השלטון הטורקי את המסילה שחיברה את חיפה דרך עמק יזרעאל, בית שאן, צמח ונהר הירמוך אל מסילת הרכבת החיג'זית בירדן וסוריה. החלק שעבר בתחומי ארץ ישראל ידוע כרכבת העמק. על המבצע היה אחראי המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר שהיה אחראי גם על הקמת המסילה החיג'אזית עצמה. בימי מלחמת העולם הראשונה מייסנר בנה בשביל השלטונות מסילה לכיוון סיני ותעלת סואץ. מפחד ההפצצות של האוניות הבריטיות, המסילה עברה בפנים הארץ: מעפולה, דרך ג'נין, טול כרם, אל לוד, שם התחברה לקו יפו-ירושלים. המסילה התפצלה שוב באזור קיבוץ נען והמשיכה עד אחרי קרית גת בתוואי המסילה דהיום, משם עשתה עיקוף מערבי עד הגעתה לבאר שבע. משם המשיכה דרך ניצנה לתוך סיני. אולם לפני שהמסילה הושלמה, כבש הצבא הבריטי את הארץ.
השלטון הבריטי חיבר את רשת המסילות בארץ למצרים במסילה שעברה לאורך החוף, וללבנון במסילה שעברה דרך ראש הנקרה. הם זנחו את המסילה שהובילה מטול כרם לעפולה, ובמקומה העבירו מסילה ישירות לחיפה, שמחדרה משמשת עד היום כתוואי העיקרי לחיפה.
[עריכה] רכבות בין-עירוניות ופרבריות
ערך מורחב – חברת רכבת ישראל
במשך שנים סבלה הרכבת בישראל מהזנחה מתמשכת עקב העדפה לתחבורה ציבורית באמצעות אוטובוסים ומוניות שירות. בסוף שנות התשעים חלה תפנית חדה בסדרי העדיפויות והרכבת נהנית כיום מתקציב פיתוח הגדול יותר מתקציב הכבישים (לפי הצעת התקציב לשנת 2004). כתוצאה מהשיפור בהשקעות, גדלה תנועת הנוסעים פי חמישה, מ-6 מיליון נוסעים ב-1998 לכ-30 מליון נוסעים בשנת 2006.
כיום מופעלות בישראל רכבות בין-עירוניות רק על ידי חברת רכבת ישראל.
[עריכה] רכבות עירוניות
בחלק מהמטרופולינים בישראל ישנם פרויקטים להפעלת רכבות עירוניות:
- ירושלים - הרכבת הקלה בירושלים. אתר הפרויקט.
- תל אביב - רכבת קלה שתפעל כרכבת תחתית בחלק מהדרך. הפרויקט מתוכנן על ידי חברת נ.ת.ע. ראו מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב
בחיפה פועל מזה שנים רבות קו רכבת תחתית בודד הנקרא כרמלית.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רכבות |
- אתר רכבת ישראל
- אתר "חדשות הרכבת" - אתר חובבי רכבות שמסקר את התפתחות הרכבת בישראל
- אתר משרד התחבורה
- מאמר מ"הארץ" על השפעות סביבתיות של הרכבת בארץ
| תחבורה ציבורית |
|---|
|
אוטובוס | מעבורת (כלי שיט) | רכבת | מטוסים | רכבות מהירות | רכבת קלה | רכבת תחתית | רכבת פרברית | מונורייל (רכבת עירונית) | פוניקולר | מונית שירות |
