קריעה (אבלות)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בהלכה, קריעת בגד, נערכת במסגרת דיני האבלות. מי שמת לו אחד משבעת הקרובים (אב, אם, אח, אחות, בן, בת ובן זוג) שחייבים לשבת עליהם שבעה, חייב בקריעה.
הקריעה הראשונה בתורה הייתה אצל יעקב אבינו, שקרע את בגדיו אחרי שהודיעו לו שיוסף מת (בראשית לז, לד). נאמר לכוהנים "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמותו" (ויקרא י, ו) מכאן למדו שמי שאינו כהן חייב בקריעה אבל לדעת רוב הראשונים הקריעה היא מתקנת חכמים.
הקריעה נעשית בעמידה, השיעור שלה טפח ולא יותר ואמרו חכמים "המקרע על המת יותר מדאי, לוקה משום 'בל תשחית'" (בבא קמא צא, ב).
הקריעה נעשית בבגד העליון, מיקומה בבית הצוואר, מלפנים. זמנה מעיקר הדין בעת יציאת הנשמה, אולם נוהגים לקרוע לפני שמוציאים את המת מן הבית לבית קברות .
מלבד האבלים כל מי שהיה נוכח בשעת יציאת הנשמה של אדם כשר מישראל צריך לקרוע, וכן תלמיד חכם קורע על רבו שלימדו תורה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.
