רדיוס שוורצשילד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רדיוס שוורצשילד (או רדיוס כבידתי) הוא רדיוס איפיוני שמתקשר לכל מסה, שנתגלה בידי קרל שוורצשילד ב-1916. המונח קיים בפיזיקה ואסטרונומיה ובמיוחד בתורת הכבידה המפורסמת, תורת היחסות הכללית. זהו הרדיוס של אופק האירועים המקיף חור שחור. הרדיוס הוא פרופורציונלי לכל מסה. לדוגמה, רדיוס שוורצשילד של השמש הוא כ-3 ק"מ לערך, אך במישור התיאורטי בלבד, כיוון שהשמש משתייכת לקבוצת הננסים הצהובים, כלומר מסתה ביחס לשמשות אחרות היא קטנה, ונמוכה מגבול צ'נדראסקאר, ולכן בשלבי התפרקותה תיעצר בשלב הננס הלבן ולא תגיע עד לשלב החור השחור.
רדיוס שוורצישילד נתון על ידי
כאשר:
- הוא רדיוס שוורצשילד.
- הוא קבוע הכבידה של ניוטון ושווה ל-.
- היא מהירות האור (כ-300,000 ק"מ לשנייה).
- היא מסת הכוכב בק"ג.
- היא מסת הכוכב ביחידות של מסת השמש.
- מסת השמש היא
גוף שרדיוסו קטן מרדיוס שוורצשילד שלו נקרא חור שחור, מכיוון שאפילו האור אינו יכול להמלט ממנו (עקרונית, הרדיוס הוא המרחק ממרכז החור השחור שבו מהירות הבריחה שווה למהירות האור).