רודולף אאוקן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודולף אאוקן Rudolf Christoph Eucken, (נולד ב-5 בינואר 1846 באאוריך Aurich ונפטר ב-15 בספטמבר 1926 ביינה Jena), פילוסוף גרמני.
אאוקן למד פילוסופיה, בלשנות קלאסית והיסטוריה באוניברסיטת גטינגן ובאוניברסיטת ברלין. לאחר שלימד כמה שנים בבתי ספר תיכוניים, התמנה בשנת 1871 כפרופסור באוניברסיטת באזל. לאחר שלוש שנים עבר לתפקיד זהה ביינה ושם המשיך ללמד עד שנת 1920.
בשנת 1908 הוענק לו פרס נובל לספרות על "החיפוש המעמיק אחר האמת, מחשבה נוקבת, חזון נרחב, חום התיאור ועוצמתו, על קידום העולם האידאליסטי ופיתוחו".
[עריכה] השקפתו
הוא תקף את הגישה הביקורתית והפוזיטיבית והעדיף גישה אידאליסטית, מטאפיזית, ברוח הדת הפרוטסטנטית המודרנית (לתקופתו). הוא לא הפחית מערכה של גישה נאטורליסטית, אך היה סבור שהיא לא מאפשרת עיון פילוסופי בתופעות החיים. הוא ניסה להוכיח, בספריו, קיומו של עולם רוחני עליון. לטענתו בני האדם מסוגלים לגלות את קיומה של הרוח האלוהית באמצעות הפסיכולוגיה, אך מחובתם לגלות אותה מתוך ביטוי חופשי של אישיותם. בדרך זו, טען, האדם נותן את תרומתו לפיתוח הנשמה הקוסמית שבו. לדבריו, הנצרות היא הצורה העילאית של הדת. למרות זאת הוא דגל בהפרדת הכנסייה מהמדינה.
בשנת 1920 נוסדה אגודה על שמו ששמה לה למטרה להפיץ את רעיונותיו.
[עריכה] מספריו
בשנת 1878 פרסם ספר על מושגי היסוד של תקופתו ובשנת 1890 הופיע ספרו הגדול בו דן בהשקפת עולמם של הוגי הדעות.
- Der Kampf um einen geistigen Lebensinhalt 1896 המאבק על תוכן חיים רוחני
- Grundlinien einer neuen Lebensanschauung 1907 יסודות השקפת עולם חדשה
- Der Sinn und Wert des Lebens 1908 משמעות החיים וערכם
- הכרה וחיים (1912)
- Mensch und Welt '1919 אדם ועולם
- Lebenserinnerungen 1921 זכרונות
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רודולף אאוקן, באתר פרס נובל
| הקודם: רודיארד קיפלינג |
פרס נובל לספרות 1908 |
הבא: סלמה לגרלף |
