רודיארד קיפלינג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודיארד קיפלינג, (30 בדצמבר 1865 - 18 בינואר 1936). מספר סיפורים קצרים, סופר ומשורר אנגלי שהתפרסם בימיו כמפארה של האימפריה הבריטית וחייליה והיום הוא מפורסם בעיקר בזכות ספרי הילדים שלו ובמיוחד ספר הג'ונגל.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
ג'וזף רודיארד קיפלינג נולד בבומביי שבהודו, שם עסק אביו בניהול מוזיאון ובית ספר לאומנות, ונתחנך על ידי אומנת ומטפל מקומיים שנהגו לספר לו מעשיות הודיות. בגיל 6 נשלח יחד עם אחותו הצעירה לשם חינוכם חזרה לאנגליה. באנגליה היה נתון בתחילה להשגחתה של אשה דתית וקפדנית קיצונית. תנאים אלו, בשילוב הניתוק מהוריו, הביאו את קיפלינג לראות תקופה זו כאומללה בחייו.
בגיל 12 נשלח ללמוד בפנימייה צבאית בדרום מערב אנגליה. במשך שנותיו בפנימייה הרבה לקרוא ספרות ושהייתו שם נחשבה בעיניו כשיפור לעומת השנים שבילה באנגליה לפני כן. בגלל ליקויים בבריאותו וראייתו לא היה יכול קיפלינג הצעיר להמשיך בקריירה צבאית ובשנת 1882 חזר להודו.
בהודו הוא התיישב בלאהור (בפקיסטן של היום) והחל לעבוד ככתב בעיתון מקומי ולאחר מכן כסגן עורך בעיתון אחר שהתפרסם באללאהבאד שבו גם שימש ככתב נוסע והרבה לסייר ברחבי הודו, אוסטרליה והמזרח הרחוק. בתקופה זו כתב מעל 100 סיפורים והחל לפרסמם. ספריו צברו לאט לאט הצלחה גם באנגליה ובשובו לשם בשנת 1889, אחרי שטייל גם באמריקה, כבר נחשב לסופר מוכר והיו מי שהכתירו אותו כיורשו של צ'ארלס דיקנס. הוא חי בלונדון שלוש שנים והמשיך לפרסם בתקופה זו ספרים ושירים נוספים.
בשנת 1892 הוא נשא לאישה עלמה אמריקאית והם השתקעו בוורמונט שבארצות הברית, בבית שהם כינו "נאולאקה" (שם יהלום שחור). בשנים הבאות כתב כמה מהטובות שביצירותיו. ב-1895 סרב לקבל תואר של "משורר החצר" שהוצע לו על ידי ממשלת אנגליה והעדיף לצאת למסעות ארוכים בדרום אפריקה שם גם הכיר את ססיל רודז שהיה אחד ממייצגי האימפריאליזם הבולטים בדרום אפריקה. לאחר מות בתו ולאחר שהסתכסך עם משפחתה של אשתו, חזרו קיפלינג ואשתו לאנגליה ב-1902 ועברו להתגורר במחוז סאסקס. גם בשנים הבאות קיפלינג המשיך במנהגו לצאת למסעות ארוכים ברחבי העולם. בשנת 1907 הוענק לו פרס נובל לספרות (הסופר הבריטי הראשון שזכה בפרס) "על כושר התבוננות, דמיון מקורי, עוצמת התפיסה והתאור, המאפיינים את יצירתו של סופר רב מוניטין זה".
בשנים שלאחר הזכייה בפרס נובל פחתה יצירתו של קיפלינג הן בכמותה והן בהצלחתה אצל הקוראים. בנו הבכור ג'ון נהרג ב-1915 במלחמת העולם הראשונה ויותר מאוחר, ב-1923, כתב קיפלינג ספר המתאר את תולדות הגדוד שבו שרת בנו. עד מותו משטף דם במח ב-1936, זכה בעיטורים, מדליות ותארי כבוד רבים. הוא נקבר בפינת המשוררים בכנסיית וסטמינסטר.
[עריכה] יצירתו
ספוריו של קיפלינג זכו לפופולריות בזכות יכולתו הבלתי רגילה כמספר ספורים טבעי. אופיינית לסיפוריו היא ההילה הרומנטית של גיבוריו וסיפורי ההרפתקאות אשר מתרחשים בארצות אקזוטיות עבור הקורא המערבי. בסיפורי הילדים שלו, שזכו וזוכים עד היום, להצלחה רבה, קיפלינג מגלה סימפטיה לעולמם של הילדים ובמקביל, גישה סטירית לעולמם של המבוגרים. קיפלינג היה חלוץ בהצגת בעלי חיים כדמויות בספרות הילדים.
קיפלינג נחשב למייצג של תקופת האימפריאליזם. בכתיבתו עסק רבות בנושאים המושפעים מרקע זה. רבים ביקרו אותו על גישתו הקולוניאליסטית כלפי ההודים והעמים האחרים שאינם אירופאים וטענו אף לסימנים של גזענות בכתביו. במיוחד עורר סערה שירו "עולו של האדם הלבן" שפורסם בעת שחי בארצות הברית ב-1899. השיר הציג את האדם הלבן כמי שתפקידו לדאוג לגזעים הלא אירופאים, הדומים ל"חצי שד וחצי ילד". עיתוי פרסום השיר היה קריטי מבחינת הוויכוח שהוא עורר, שכן, הוא פורסם מייד עם תום מלחמת ארצות הברית-ספרד והשתלטותה של ארצות הברית על גואם, פורטו ריקו, קובה והפיליפינים (שבה החלה מייד מלחמה כנגד האמריקאים). הוויכוח בין מצדדי האימפריאליזם ובין מתנגדיו היה ממילא בשיאו באותה עת ושירו של קיפלינג עורר סערה. יש מי שמאשים את קיפלינג גם באנטישמיות אשר מקבלת ביטוי בכתביו האוטוביוגרפיים שהתפרסמו אחרי מותו.
שירתו של קיפלינג שהייתה בעלת חריזה סדורה, איבדה אולי את חינה בעיני מבקרי הספרות וחובבי השירה, אך נשארה פופולרית מאוד, עד היום, בקרב הקהל הרחב. במיוחד ידוע השיר "אם" שהקהל האנגלי הרחב רואה בו עד היום את השיר המוכר והאהוב ביותר בשפה האנגלית.
[עריכה] יצירותיו
ספריו הידועים ביותר תורגמו לעברית והם:
- ספר הג'ונגל (1894) הופיע בהוצאת כתר. מהדורה נוספת הופיעה בהוצאת רמדור
- קפיטנים אמיצים הופיע בהוצאת כתר
- קים (1901) הופיע בהוצאת מסדה
- סיפורי ככה סתם
- האור שכהה הופיע בהוצאת מסדה
- כן היה, סיפורים
- יורדי ים אמיצים הופיע בהוצאת מסדה
- חיילים שלושה ועוד סיפורים, הוצאת כרמי את שות בע"מ.
- ארבע מעשיות
- מעשיות סתם (1902) הופיע בשם סתם סיפורים בהוצאת ספרית פועלים
- האיש שעמד להיות מלך
סרטים לפי ספריו:
- ספר הג'ונגל - כמה גרסאות
- האיש שרצה להיות מלך (בכיכובם של שון קונרי ומייקל קיין)
- נער הפילים
- גונגה דין (לפי פואמה)
כמו כן ראוי לציון שירו "אחרוני הבריגדה הקלה". שיר זה מבקר את היחס בבריטניה לשורדי הסתערות הבריגדה הקלה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כתבי קיפלינג
- עולו של האדם הלבן
- קיפלינג באתר פרס נובל
- שיר האומץ, שיר של קיפלינג מתורגם לעברית (קובץ DOC)
- רודיארד קיפלינג, תירגמה והעירה עדנה אולמן-מרגלית, אם, בעיתון הארץ
| הקודם: ג'וזוא קרדוצ'י |
פרס נובל לספרות 1907 |
הבא: רודולף אאוקן |
