ריצ'רד רייט (סופר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד רייט (4 בספטמבר 1908 - 28 בנובמבר 1960), סופר אמריקאי שחור עור שכתב על חיי השחורים בדרום ארצות הברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדותו ונעוריו
ריצ'רד רייט, נכד לעבדים שחורי עור, נולד במטע במדינת מיסיסיפי בשנת 1908. אביו היה אריס ואמו מורה. ילדותו הייתה קשה. בראשונה עקרה משפחתו לעיר ממפיס במדינת טנסי, מקום בו זנח אביו את אמו לטובת אשה אחרת, והאם החלה לעבוד כטבחית כדי לכלכל את ילדיה. בתקופה זו שהה ריצ'רד זמן מה בבית יתומים. כשחלתה אמו נאלצו האם ושני ילדיה לעקור לעיר ג'קסון במדינת מיסיסיפי על מנת לחיות אצל אמה של האם. הסבתא, שהשתייכה לכנסייה האדונטיסטית, שלחה את ריצ'רד בהיותו בן 12 ללמוד בבית הספר של כנסייה זו. לאחר מכן למד שנים אחדות בבית ספר רגיל. בשנת 1924 בהיותו בן 16 פרסם רייט את סיפורו הראשון בעיתון מקומי. לאחר מכן עבד במספר עבודות כפיים והמשיך לפרסם סיפורים קצרים.
[עריכה] סופר וקומוניסט
בשנת 1927 עבר רייט לשיקגו בה עבד כפקיד בדואר עד לתחילת השפל הגדול במהלכו נאלץ לעבוד בעבודות ארעיות שונות. בתקופה זו הצטרף רייט ל"מועדון ג'ון ריד" הפרו-סובייטי, שנקרא על שמו של העיתונאי האמריקאי ג'ון ריד ששהה ברוסיה בימי מהפכת אוקטובר וכתב עליה את ספרו הנודע "עשרת הימים שזעזעו את העולם". בהדרגה הפך רייט לקומוניסט מוצהר והצטרף למפלגה הקומוניסטית האמריקאית. בשנת 1937 עבר רייט לניו יורק והיה אחד מעורכי עיתונה של מפלגת ה"דיילי וורקר" (Daily Worker). בשנת 1940 פרסם רייט את ספרו הראשון באורך מלא "יליד הארץ" (Native Son).
בשנת 1944 עזב רייט את המפלגה הקומוניסטית מאחר והתאכזב מנוקשותה האידאולוגית ועל רקע התנגדותו למשפטי הראווה שנערכו בברית המועצות בתקופת הטיהורים הגדולים. זכורה אמרתו: "אני בעד קומוניזם, אבל קומוניזם שלי". בשנת 1945 הופיע ספרו "Black boy", שבו תיאר את ילדותו ונערותו על רקע האפליה הגזעית בארצות הברית. הספר הופיע בתרגום עברי בשנת 1947 בשם "בן כושים" (שם עברי שניתן לו בתקופה בה עדיין לא נפסלה מילה זו על ידי כללי התקינות הפוליטית).
[עריכה] בפריס
בשנת 1946 עקר רייט לפריס לאחר שהוזמן אליה על ידי ממשלת צרפת. בפריס חי כגולה פוליטי לאחר שבארצות הברית היה במעקב של ה-FBI. כן התאכזב מיחס הסביבה האמריקאית לנשואיו לשתי נשים לבנות בזו אחר זו.
בפריס נתקבל הסופר בברכה על-ידי הממסד הספרותי והאינטלקטואלי, ויצר קשרי ידידות עם הסופר אלבר קאמי והפילוסוף ז'אן פול סארטר. בשנת 1947 קיבל רייט אזרחות צרפתית. הוא יצא למסעות למדינות אירופה, אפריקה ואסיה ששימשו רקע לספריו התעודיים.
בשנת 1955 סיקר רייט את ועידת באנדונג והעלה את רשמיו ממנה בספר "מסך הצבע" (The Color Curtain). בביקורו בגאנה (אז "חוף השנהב" בשנת 1957 לקה רייט בצורה כרונית של דיזנטריה, ממנה לא החלים למרות טיפולים רבים ומצבו המשיך להדרדר. ריצ'רד רייט נפטר בפריס מהתקף לב בשנת 1960 בהיותו רק בן 52 ונקבר בפריס.
[עריכה] "האל שהכזיב"
בשנת 1949 נתבקש ריצ'רד רייט לצרף לספר שערך איש מפלגת הלייבור הבריטית ריצ'רד קרוסמן את סיפורו האוטוביוגרפי על אכזבתו מן הקומוניזם, אותו פרסם שלוש שנים קודם לכן בכתב העת Atlantic Monthly. הספר הופיע בשנת 1950 בשם "האל שהכזיב". הוא היה אנתולוגיה של סיפוריהם האישיים של שישה סופרים מן המערב, שנסחפו בשנות השלושים אל הקומוניזם ולתמיכה בברית המועצות ובסטלין והתפכחו מאמונתם זו. הספר נחשב לאחת מיצירות הקלאסיקה הפוליטית של המאה העשרים. הספר הופיע בתרגום עברי בשנת 1953 בישראל וזכה להד רב.
[עריכה] ספריו שתורגמו לעברית
- יליד הארץ. הוצאת הקיבוץ הארצי, 1944. (הופיע בתרגום עברי מחודש בשם בן הארץ, בהוצאת זמורה - ביתן בשנת 1986).
- בן כושים. הוצאת עם עובד, 1947.