אפריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפריקה היא היבשת השנייה בגודלה ובכמות אוכלוסיתה, לאחר אסיה, היבשת הראשונה בגודלה. שטחה של אפריקה הוא 30,244,050 קמ"ר כולל האיים, היא מכסה 20.3% משטח היבשה של כדור הארץ ולמעלה מ־800 מיליון תושבים המהווים כשביעית מהאוכלוסייה בכדור הארץ.

תוכן עניינים 1 אטימולוגיה 2 היסטוריה 3 פוליטיקה 4 כלכלה 5 גאוגרפיה 6 מדינות אפריקה 7 ראו גם

[עריכה] אטימולוגיה

ישנן מספר השערות בנוגע למקור שמה של אפריקה. אחת ההשערות מדברת על כך שהשם "אפריקה" הוא בעצם שילוב של "אפרי" + "קה", כאשר אפרי היה שמם של העמים שישבו בקרבת קרתגו והסיומת הרומית "קה" מפורשת כ"ארץ".

השערות נוספת באות מתחום הבלשנות. יש בסבורים שמקור השם מהשפה הלטינית בה "אפּ‏ריקה" משמעותה שטוף-שמש. אחרים טוענים שמקור השם הוא השפה היוונית בה למילה "פריקֵה" שמשמעותה קור הצטרפה תחילית הניגוד "א-".

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אפריקה

חוקרים רבים מאמינים כי המין האנושי החל את דרכו באפריקה, ושהיא היבשת הראשונה שאוכלסה בבני אדם.

במשך רוב ההיסטוריה האנושית, לא היו באפריקה מדינות, כמו בכל שאר היבשות. היבשת אכלסה בעיקר שבטים קטנים וממלכות, שהיו בקשר רופף זה עם זה. אמנם מצרים נחשבת למדינה הראשונה שנוצרה, אך מרבית שטחה של אפריקה שמדרום לסהרה נותרה חסרת מדינות עד לעת החדשה. יוצאי דופן מכלל זה הם אתיופיה, הממלכה הנומיבית וממלכות סאהל שכללו את גאנה, מאלי וסנגאי. עוד בעת העתיקה שימשה אפריקה מקור לעבדים, אולם, בתקופה זו, לא הייתה אפריקה בבחינת יוצא מן הכלל.

עם התפשטות האיסלאם באפריקה, השתלטו עמי צפון אפריקה (ערבים וברברים) על דרכי המסחר ועסקו, בין השאר, בסחר עבדים. העבדים נכבשו בעיקר מעמי "אפריקה השחורה", אך גם מספר לא מבוטל של עבדים נלקחו מבין עמי אירופה, על ידי שודדי ים מוסלמים. העבדים נשלחו גם לחצי האי ערב וליתר ארצות האיסלאם. במאה ה-15 החלו האירופאים (הפורטוגזים היו הראשונים שבהם) להקים תחנות מסחר ביבשת על חופי האוקינוס האטלנטי ומדרום לארצות הים התיכון. האירופאים, בשיתוף סוחרים מוסלמים וכמה מנהיגי שבטים מקומיים, תפסו אפריקנים רבים (בעיקר מאפריקה המערבית והמשוונית) וסחרו בהם ככוח אדם (עבדים) ברחבי העולם, במה שכונה לאחר מכן סחר העבדים הגלובלי. לאחר גילוי אמריקה, כאשר כוח האדם של הילידים שם לא הספיק והתקשה לשרוד בתנאי עבדות, התרחב הביקוש לכוח אדם אפריקני, והגיע למיליוני עבדים שנשלחו בעיקר ליבשת החדשה.

בתחילת המאה ה-19 החלו מדינות אירופה במירוץ לאפריקה, והן כבשו את מרבית היבשת. מרבית שטחי אפריקה נכבשו, והפכו בתקופה זו לקולוניאליות, מלבד אתיופיה, ששמרה על עצמאותה מאות בשנים וליבריה, מדינה חדשה שנוסדה על ידי עבדים אמריקאים משוחררים בסיוע הנשיא האמריקני החמישי ג'יימס מונרו בשנת 1847. הכיבוש המשיך עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה, שלאחריה זכו כל הקולוניאליות בהדרגה לעצמאותן. כיום, באפריקה יש יותר מ-50 מדינות עצמאיות. גבולותיהן של רוב מדינות אלה שורטטו בתקופת הקולוניאליזם. בחלק מהמקרים הדבר גרם לסכסוכים על רקע אתני, כאשר קבוצות אתניות שונות נכללו תחת אותה מדינה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אפריקה

שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא רפובליקה, המסתמכת על שלטון נשיאותי.

מאז קבלת העצמאות, מדינות רבות באפריקה הדרדרו לחוסר יציבות, שחיתות, אלימות ושלטון אוטוריטטיבי. עד לאחרונה, מדינות מעטות בלבד ביבשת הצליחו להחזיק בשלטון דמוקרטי, ובמקום זאת הם נסחפו לסדרת הפיכות ברוטליות ודיקטטורות צבאיות. בתקופה שבין שנות השישים המוקדמות לבין סוף שנות השמונים, היו באפריקה יותר מ-70 הפיכות ו-13 התנקשויות בנשיאים.

מרביתם של מנהיגי אפריקה בעידן הפוסט-קולוניאלי לא זכו לחינוך או שהיו בורים בכל הקשור לניהול מדינה, והדבר הוביל לחוסר יציבות. מנהיגים רבים אחרים היו מושחתים, וחלק ניכר מהם הפכו את מדינותיהם לדיקטטורות, כשהם מוציאים מחוץ לחוק את האופוזיציה, ומעלימים את החוקות והפרלמנטים בארצם.

כמו כן, רבים השתמשו בכוחם בכדי להחיות מחדש יריביות שבטיות ישנות, שדוכאו תחת שלטון קולוניאלי. במדינות רבות, הצבא נתפס כאמצעי היחיד שיכול לשמור על סדר, ובשנות ה-70 וה-80 שלה המאה ה-20, חלק ניכר ממדינות אפריקה היו תחת משטר צבאי.

הסכסוך בין ארצות הברית לבין ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה שיחק אף הוא תפקיד בחוסר היציבות. כאשר מדינה קיבלה את עצמאותה לראשונה, ציפו ממנה כי תחבור לאחת משתי מעצמות העל הללו. מדינות רבות בצפון אפריקה קיבלו עזרה צבאית סובייטית, בעוד שרבות בדרום ומרכז אפריקה קיבלו את עזרתן של ארצות הברית או צרפת. הסלמה אירעה בשנות ה-70, כאשר אנגולה ומוזמביק, שזכו לעצמאותן בשנים אלה, קשרו את עצמן לברית המועצות, בעוד שמערב ודרום אפריקה חברו לבלום את ההשפעה הסובייטית. סכסוכי גבול וטריטוריה היו נפוצים אף הם, כאשר הגבולות שהוצבו בידי האירופאים עורערו שוב ושוב בידי מדינות האזור.

מדיניות ממשלית כושלת ושחיתות פוליטית גרמו לרעב המוני, וחלקים ניכרים מאפריקה נותרו ללא יכולת לחלק מספיק מזון או מים כדי שתושביהם ישרדו. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטותן של מחלות מסוכנות, במיוחד HIV, שהוא הוירוס הגורם למחלת האיידס. האיידס נפוץ מאוד ביבשת זו, עד כדי כך שגם בנו של נלסון מנדלה, אחת הדמויות החשובות בדרום אפריקה, מת ממנו.

למרות קשיים מרובים, ישנם כמה סימנים שיש ליבשת זו תקווה לעתיד טוב יותר. נראה כי הדמוקרטיה מתפשטת, למרות שמרבית המדינות אינן דמוקרטיות עדיין. כמו כן, מדינות רבות הכירו רשמית בזכויות האדם לכל האזרחים.

כמו כן, תחת לחץ של ארגונים כלכליים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית, מדינות רבות באפריקה הצליחו לשנות את כלכלתן, ועתה הן מראות צמיחה חיובית לאחר דורות של צמיחה שלילית או אפס צמיחה. עם זאת, ארגונים שונים הביעו ביקורת על פעילות ההמדינות המתועשות באפריקה, והם טוענים, למשל, כי מדינות אלה משאירות את אפריקה בעוני, בעיקר באמצעות חובותיהם הגדולים של מדינות שונות ביבשת, והריביות עליהם.

ישנם סימנים ברורים לפעילות משותפת גוברת בין ארגונים ומדינות אפריקניות. במלחמת האזרחים ברפובליקה דמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), במקום שרק מדינות לא אפריקניות עשירות יהיו מעורבות, כ-6 מדינות אפריקניות, הגובלות בקונגו, התערבו (ע"ע: מלחמת קונגו השנייה). היו שהביעו תקווה כי מלחמה זו, בדומה למלחמת העולם השנייה, תיצור מצב בו מדינות האזור ינסו לפעול כך שמלחמה מסוג זה לא תתרחש עוד לעולם. עם זאת, מוקדם מדי להביע אופטימיות, במיוחד לאור הדיווחים של נציגי האו"ם בקונגו, לפיהם צבא רואנדה ממשיך לפלוש לשטחי המדינה.

ארגונים פוליטיים כמו האיחוד האפריקאי מציעים תקווה אף הם לשיתוף פעולה הדוק יותר ולשלום בין המדינות הרבות ביבשת.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אפריקה

אפריקה היא היבשת שאוכלוסייתה היא העניה בעולם. יתרה מכך, מצב העוני באפריקה קשה יותר בממוצע מכפי שהיה לפני 25 שנה.

מדו"ח האו"ם להתפתחות האדם מ-2003 (בו נסקרו 175 מדינות) מצא שהמקומות הנמוכים ביותר בדירוג העולמי, ממקום 151 (גמביה) ל-175 (סיירה לאון) נתפסו כולם על ידי מדינות באפריקה.

הסיבות העיקריות לכך הן המעבר הלא יציב מקולוניאליזם לעצמאות, המלחמה הקרה והשפעתה על הסביבה ושחיתות בצמרת השלטון. אפריקה נמצאת זמן רב בתהליך ארוך של סטגנציה. במונחים של סחר חוץ, השקעות והכנסה לאדם, אפריקה אף הדרדרה בשנים האחרונות. לעוני זה יש השפעות מרחיקות לכת, הכוללים תוחלת חיים נמוכה, אלימות ואי יציבות. לאורך השנים, הועלו מספר פתרונות אפשריים למצב, וחלק מהם אף יושם, אולם אף דרך פעולה לא הראתה עדיין הצלחה ראויה לציון.

[עריכה] גאוגרפיה

[עריכה] מדינות אפריקה

ערך מורחב – מדינות אפריקה

היבשת מחולקת ל-54 מדינות. מרובות האוכלוסין שבהן: מצרים, ניגריה, דרום אפריקה.

[עריכה] ראו גם

• צפון אפריקה
• מדבר סהרה
• אגם ויקטוריה
• נילוס

יבשות ואזורים בכדור הארץ
אנטארקטיקה	אירואפרסיה	אמריקה	אוסטרליה
אפריקה	אירואסיה	אמריקה הצפונית	אוקיאניה
אירופה	אסיה	אמריקה הדרומית	יבשות קדומות: גונדוונה • לאוראסיה • פנגיאה • רודיניה