New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
רפובליקת טקסס - ויקיפדיה

רפובליקת טקסס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפובליקת טקסס
דגל רפובליקת טקסס
סמל רפובליקת טקסס
בפירוט בפירוט
מיקום רפובליקת טקסס
הקמה
- תאריך
המהפכה הטקסנית
2 במרץ 1836
פרוק
- תאריך
סיפוח טקסס על ידי ארצות הברית
29 בדצמבר 1845

רפובליקת טקסס היא מדינה קצרת ימים שהתקיימה בצפון אמריקה בין ארצות הברית לבין מקסיקו. בין השנים 1836 ו־1845.

הרפובליקה הוקמה לאחר המהפכה הטקסנית בה ניתקה עצמה ממקסיקו. הרפובליקה התפרסה על פני שטח נרחב שכלל את מדינת טקסס של ימינו, חלק משטחי ניו מקסיקו, אוקלהומה, קנזס קולורדו וויומינג. גבולותיה של הרפובליקה בצפון הוסדרו בהסכם אדמס-הוניס (הידוע גם בשם "האמנה הטרנסקונטיננטלית של 1819") שנחתם בין ארצות הברית לספרד ב־1819. הגבולות המערביים והדרומיים של הרפובליקה גבלו במקסיקו, אך לכל אורך חיי הרפובליקה לא הייתה הסכמה לגביהם מאחר והרפובליקה טענה כי הגבול הדרומי עובר לאורך נהר הריו גראנדה בעוד שמקסיקו טענה כי הגבול עובר בנהר נוצ'ס. בשלב מאוחר יותר, לאחר שהרפובליקה סופחה לארצות הברית, הוביל סכסוך גבולות זה למלחמת ארצות הברית מקסיקו.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

גבולות רפובליקת טקסס 1836-1845.
גבולות רפובליקת טקסס 1836-1845.

לפני פרוץ מלחמת העצמאות המקסיקנית ב־1810 הייתה טקסס חלק ממלכות המשנה של ספרד החדשה, ועם הכרזת העצמאות המקסיקנית הפכה לחלק ממדינת קאוצ'ילה אי טחאס בפדרציה המקסיקנית.

הריו גראנדה ושטחי טקסס הדרומיים היו בעלי עבר ארוך של בעיות ושאיפות לעצמאות של התושבים וזאת על חשבון מדינה מקסיקנית אחידה וחזקה שהייתה תחת שלטון דיקטטורי לא חוקתית שהייתה תחת שלטון ממשלת מקסיקו המרכזית. לעומת זאת, צפון ומזרח טקסס היו ברובם תחת שלטונם של שבטים אינדיאנים שחלקם היו עויינים לשלטונות מקסיקו.

בשנים לאחר שארצות הברית רכשה את לואיזיאנה מידי צרפת החלו מתיישבים אמריקאים, בעלי עבדים, להתקדם מערבה לתוך שטחי מקסיקו. חלקם של המתיישבים הביאו רעיונות חדשים של סיפוח שטחים מקסיקנים לארצות הברית ולממשלת מקסיקו היו יחסים לא קלים עם המתיישבים האלה.

בשנות ה-30 של אותה המאה, מקסיקו ניסתה לייצב את האזור וחיפשה מתיישבים חדשים, ועל כן הם הגיעו להסכמה עם סטפן פ. אוסטין ואישרו לכמה מאות משפחות אמריקאיות להגר לאזור טקסס. לאחר ששמועות אודות האדמה העשירה של טקסס התפשטו ברחבי ארצות הברית. אלפי מתיישבים חדשים היגרו לטקסס. ביטול העבדות במקסיקו לא נשא חן בעיני המתיישבים האמריקאים, חלקם הגדול בעלי עבדים בעצמם, והם סרבו להישמע לחוק המקסיקני. על מנת שלא לאבד את מקור מחייתם ולשנות את אורח חייהם, מרדו המתיישבים האמריקאים, שהיוו כמחצית מתושבי האזור, בממשלה המקסיקנית. מרד זה, שהחל ב־2 באוקטובר 1835, זכה לכינוי מהפכה הטקסנית. נשיא מקסיקו, אנטוניו לופז דה סנטה אנה, יצא לקרב כנגד המורדים, אולם הובס ב־21 באפריל 1836.

לאחר ביטול חוקת 1824 של מקסיקו על ידי סנטה אנה, הוכרזה הכרזת העצמאות הראשונה של טקסס, הן על ידי האנגלו-טקסנים והן על ידי המקסיקאים המקומיים. ההכרזה נחתמה ב־20 בדצמבר 1835 והיא חוקקה ב־2 במרץ 1836 דבר שהוביל ליצירת "רפובליקת טקסס".

סאם יוסטון בקרב סן ג'סינטו
סאם יוסטון בקרב סן ג'סינטו

לאחר ארבעה ימים, ב־6 במרץ 1836, ניצח הגנרל המקסיקני סנטה אנה בקרב אלמו לאחר לחימה של שבועיים. כמעט כל 200 הלוחמים הטקסנים נהרגו במהלך הניסיון להגן על מיסיון (שבהמשך יהפוך למרכז העיר סן אנטוניו). "זכרו את אלמו!" הפך למשפט שהגדיר את המהפכה הטקסנית. ב־21 באפריל 1836 נערך קרב סן ג'סינטו ליד העיר יוסטון של ימינו. כל הצבא של הגנרל סנטה אנה שכלל 1,600 איש נהרג או נשבה על ידי כוחותיו של הגנרל סאם יוסטון שכללו 800 טקסנים בלבד מתוכן נהרגו רק 9 אנשים. תבוסתו הקשה של סנטה אנה בקרב המכריע הביא לעצמאות טקסס ממקסיקו.

טקסס טענה כי נהר הריו גראנדה יהיה הגבול הדרומי והמערבי של המדינה עם מקסיקו לפי אמנות וולסקו שנחתמו במאי 1836. מקסיקו דחתה את האמנות וסרבה להכיר בקיום הרפובליקה הטקסנית, למרות שהיא הוכרה על ידי כל המעצמות האחרות באותה התקופה. מקסיקו התעקשה שטקסס היא מחוז שלה, וטקסס ניסתה לזכות בהכרתה של מקסיקו לעצמאות מדינית בכך שויתרה על שטחים וקירבה את הגבול לנהר הנוצ'ס. הבריטים ניסו לתווך בין הצדדים אך הממשלה המקסיקנית סרבה לתיווך. בשנת 1845 הציעה ארצות הברית לטקסס הצעה, על פיה תכיר ארצות הברית בשטחה של טקסס עד נהר הריו גראנדה אם תצטרף טקסס לארצות הברית. בתגובה איימה מקסיקו להכריז מלחמה אם יתבצע הסיפוח.

בשנת 1845 העביר הקונגרס האמריקאי חוק המאפשר לארצות הברית לספח את רפובליקת טקסס וב־1 במרץ 1845 חתם נשיא ג'ון טיילר על החוק. החקיקה קבעה את תאריך הסיפוח ל־29 בדצמבר 1845. לפני כן, ב־13 באוקטובר 1845 הצביעו רוב הטקסנים בעד החוקה המוצעת, שהתקבלה מאוחר יותר על ידי הקונגרס האמריקאי, ובכך הפכה טקסס למדינה בארצות הברית.

אחת הסיבות העיקריות להסכמת הסיפוח מצד הרפובליקה הטקסנית היה הסכמתה של ארצות הברית לקחת על עצמה את תשלום החובות העצומים של טקסס לאחר הסיפוח.

[עריכה] עיר הבירה

סאם יוסטון
סאם יוסטון

לאחר קבלת העצמאות בשנת 1836 הרפובליקה הייתה חייבת לבחור לעצמה עיר בירה. ואולם משימה פשוטה זו הייתה בעצם משימה קשה בעבור מקבלי ההחלטות של הרפובליקה הצעירה ובעלת השפעות מרחיקי לכת על הדמוגרפיה ויחסי הכוחות הפוליטיים ופנים מדינתיים.

במהלך שנת 1836 5 ערים שונות שימשו כבירות הזמניות של רפובליקת טקסס, הראשונה הייתה וולסקו (כיום פריפורט) לאורך חופי מפרץ מקסיקו. אחריה שימשה וושינגטון על הברזו הממוקם לאורך נהר הברזוס. הבירה הזמנית השלישית הייתה הריסבורג (העיר סופחה בשנת 1926 לעיר יוסטון). הבירה הזמנית הרביעית הייתה גלבסטון השוכנת לאורך חופי מפרץ מקסיקו. הבירה הזמנית החמישית הייתה קולומביה (כיום שמה של העיר קולומביה המערבית).

בשנת 1837 הנשיא סאם יוסטון קבע שהמצב לא יכול להמשך ולכן החליט סופית שהעיר הבירה של הרפובליקה תהיה יוסטון. ואולם אחרי שנקבעה בירה קבועה, בשנת 1839 שינו עוד הפעם (ובפעם האחרונה) את הבירה לאוסטין. מאז אוסטין היא הבירה של רפובליקת טקסס והיום היא בירתה של מדינת טקסס.

[עריכה] פוליטיקה

הפוליטיקה הפנימית של הרפובליקה התבססה על קונפליקט בין שתי סיעות עיקריות.

"הסיעה הלאומית" בראשותו של מרביו ב. למאר שתמך בעצמאות מתמשכת לטקסס יחד עם "סיעת הילידים" (שהונהגו על ידי אינדיאנים ילידי אמריקה) אשר תמכו בהתרחבות מערבה על חשבון מקסיקו לעבר האוקיינוס השקט. מולם עמדה הסיעה של סאם יוסטון שתמך בסיפוח לארצות הברית לצד דו קיום עם האינדיאנים הילידים.

מבחינה בינלאומית, הרפובליקה קיבלה הכרה דיפלומטית ממספר מעצמות של אותה תקופה כמו ארצות הברית, צרפת, בריטניה, הולנד ואף מרפובליקת יקטן.

[עריכה] נשיאי הרפובליקה

מרביו ב. למאר
מרביו ב. למאר
  • הקמה - 1836 : דויד ג. בורנט
  • 1836 - 1838 : סאם יוסטון
  • 1838 - 1841 : מרביו ב. למאר
  • 1841 - 1844 : סאם יוסטון
  • 1844 - 1845 : הנסון ג'ונס

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu