רפסודיה בכחול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפסודיה בכחול היא יצירה מוזיקלית שהולחנה על ידי ג'ורג' גרשווין לסולו פסנתר והרכב ג'אז בשנת 1924, ששודרג בהמשך לתזמורת קלאסית עם מוטיבים מתחום הג'אז.
האגדה מספרת שבמהלך נסיעה ברכבת , והמעבר התכוף על פני פסי מתכת שמשמיעים רעש מונוטוני, קבל גרשווין השראה. לפתע שמע, ולאחר מכן אף ראה על גבי נייר את המבנה המלא של הרפסודיה, מתחילתה ועד סופה. גרשווין עבד על החומר התימאטי, שכבר היה בראשו, וניסה לעבד את היצירה במלואה. גרשווין מספר כי שמע אותה כקליידוסקופ מוזיקלי של אמריקה , ככור היתוך. לגבי הצבע המעטר את שמה של הרפסודיה, מספר גרשווין כי כאשר הציץ מהחלונות של הרכבת ראה את השמיים הכחולים ומכאן השם.
העיבוד לתזמורת נעשה על ידי פרד גרוף שלוש פעמים: פעם בשנת 1924, פעם נוספת בשנת 1926 ובפעם האחרונה בשנת 1942. היצירה בוצעה לראשונה ב-12 בפברואר 1924 באולם אילין בניו יורק על ידי פול וויטמן ולהקתו וג'ורג' גרשווין בתור נגן הפסנתר.
העיבוד האחרון לתזמורת של פרד גרוף, משנת 1942, זכה להצלחה רבה ברחבי העולם והוכתר בתור היצירה האמריקאית הפופולרית ביותר.
