שמיעה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמיעה (חוש) היא החוש המאפשר לקלוט קולות וצלילים.
ליחידה המודדת את עוצמת הקול, קוראים בל (דציבל = 0.1 בל) וטווח השמיעה של האדם הוא בין 10 ל-150 דציבלים. היחשפות לעוצמת רעש הגבוהה מ- 110 דציבלים, (מוזיקה חזקה, שמיעה באוזניות במשך הרבה זמן, קידוחים, המראות ונחיתות מטוסי סילון) במשך יותר מכמה דקות עלולה לפגוע בכושר השמיעה.
ישנן חלוקות רבות להפרעות שמיעה וביניהן ניתן למצוא :
- שמיעה לקויה על פי מקום הפגיעה ברמה כזו או אחרת עד חרשות, מסיבות רבות ומגוונות כולל פגיעה באוזן החיצונית, התיכונה או הפנימית.
- ליקוי שמיעה מולד
- ליקוי שמיעה נרכש כלומר השמיעה הייתה תקינה אבל נפגעה במהלך החיים.
[עריכה] ראו גם
- שמיעה אבסולוטית
- חרשות
- אוזן
- טיניטוס
- שמיעה סלקטיבית
- תדרים
- ניתוח כפתורים
- ניתוח שתל שבלולי
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמיעה |
