שמעון אדף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שמעון אדף

שמעון אדף (נולד 1972), משורר וסופר ישראלי, יליד שדרות.

שיריו הראשונים של אדף ראו אור בכתב-העת מאזניים בשנת 1991. בשנת 1993, אדף היה אחד ממקימי כתב-העת אב, יחד עם דורי מנור. כתב העת לא האריך ימים, והתפרסמו רק שלושה גליונות (הגליון השלישי מוספר 4).

בשנת 1994 אדף עבר לגור בתל אביב והחל לנגן בלהקת האצולה (הידועה גם כ"אצולת הכאב"). להקה זו הוציאה דיסק בשם "צורך" בשנת 1996 ואז התפרקה.

ספר שיריו הראשון של אדף, "המונולוג של איקרוס", זכה לתגובות חמות מרוב מבקרי השירה בישראל. הספר מתאפיין בשילוב בין השפעות קלאסיות, בעיקר מהמיתולוגיה היוונית, לבין נושאים מודרניים כגון מוזיקת רוק ומדע בדיוני. בספר מתייחס אדף גם לעיר הולדתו, שדרות, בשיר המסתיים במלים "רק מקומות חסרי אהבה זוכים לאהבה מוחלטת". אדף זכה בפרס לספר ביכורים מטעם משרד החינוך והתרבות עבור ספרו זה, שאף הוכנס מאוחר יותר אל תוכנית הלימודים בספרות.

לספר השירה השני של אדף, "מה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי", צורף דיסק ובו שישה שירים מתוך הספר, אותם קורא אדף למוזיקה שהלחינו דוד גרוס, שמעון טל ואדף עצמו. בשנת 2004 אדף פרסם רומן ראשון, "קילומטר ויומיים לפני השקיעה", שהוא סיפור בלשי מורכב המתרחש בתל אביב.

בשנת 2000 החליף אדף את חיים פסח הוותיק בתפקיד עורך הפרוזה של הוצאת כתר, מה שנחשב לצעד נועז מצד ההוצאה בשל גילו הצעיר של אדף. באוקטובר 2005 פרש אדף מהתפקיד, לדבריו כדי להתמסר לכתיבת רומן שני ולמספר פרויקטים נוספים, ביניהם הקלטת ביצועים של להקות היפ הופ לשיריו.

אחדים משיריו של אדף הולחנו על-ידי כנסיית השכל וברי סחרוף.

ב-2006 הוציא אדף את ספרו הרביעי "הלב הקבור", ספר פנטסיה המבוסס על פרק בספר בראשית ועל ההגות היהודית בימי הביניים.

שמעון אדף היה אף אחד ממארגני וחותמי עצומת הסופרים הצעירים יחד עם ניר ברעם, דודו בוסי ואחרים שיצאו בקריאה להפסיק את הלחימה במהלך מלחמת לבנון השנייה. אחת מהמטרות של העצומה הייתה לצאת כנגד מה שנתפס בעיניהם כסופרים השייכים לממסד ותומכים בהמשך הלחימה ולהשמיע קריאה רעננה של הדור הספרותי הצעיר.

בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול.