שמעון הלקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שמעון הלקין (1898 - 1987), סופר ומשורר עברי, מתרגם, עורך, מורה וחוקר ספרות.

שמעון הלקין נולד בבלארוס בשנת תרנ"ט-1898. בשנת 1914, בעודו נער, היגר עם משפחתו לארצות הברית. הלקין השלים לימודיו באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1928. משנת 1920, עוד בהיותו סטודנט, החל ללמד במוסדות יהודיים בארצות הברית. עלה לארץ לראשונה בשנת 1932, ושהה בארץ כשבע שנים כמורה בבתי ספר תיכוניים בתל אביב. בשנת 1939 חזר לארצות הברית, שם לימד במוסדות שונים והגיע למעלת פרופסור ללשון וספרות עברית. בשנת 1949 נקרא לירושלים בידי פרנסי האוניברסיטה העברית, לשמש שם כפרופסור לספרות עברית חדשה.

הלקין הורה באוניברסיטה העברית עד לאחר פרישתו. היה ראש החוג לספרות עברית בירושלים במשך שנים רבות והעמיד מאות רבות של תלמידים. לאחר יציאתו לגימלאות חזר כפרופסור למדעי היהדות בסמינר היהודי התאולוגי בניו-יורק. הוא היה מורה מעולה, חוקר ספרות מקורי, מתרגם מצוין שתרגומיו מהספרות האנגלית מוכרים עד היום. היה במשך שנים רבות מראשי המדברים בתחום הספרות העברית ובשל פועלו אף זכה לפרס ישראל, בשנת 1975, בתחום הספרות היפה.

שמעון הלקין היה משורר עברי מקורי. כתב שירה קשה ואינטלקטואלית, שהייתה רחוקה מהשירה העברית הארצישראלית. השוני בטעם והמרחק הגיאוגרפי לא הקלו את התקבלותו כמשורר מוכר. ביצירתו השירית בולטת בייחודה הפואמה "יעקב רבינוביץ' בירמות". זוהי פואמה פארפסיכולוגית מקורית ומפתיעה, שלא נכתבו כמוה בספרותנו מאז ועד היום. הלקין כתב גם פרוזה עברית מקורית ולא קלה. הטרילוגיה שלו על חיי מהגר אינטלקטואל, "יחיאל ההגרי", היא יצירה מורכבת שלא זכתה להימנות עם הספרים שהתחבבו על קוראי העברית. באופן כללי ניתן לומר ששירתו המקורית והפרוזה המקורית שלו, היו "ספרות לסופרים", נתקבלו רק על ידי מיעוט מובחר של קוראים ולא חילחלו לרשימות הקריאה של הדור.

בתחום התרגום פרץ הלקין והפך למתרגם מוכר וידוע, בעיקר בזכות תרגומו המופלא ל"עלי עשב" של המשורר האמריקאי וולט ויטמן. שיריו של ויטמן, דרך תרגומו של הלקין, השפיעו על כתיבת השירה העברית באותן שנים, ובמיוחד ניכר הדבר בשירתו של ע. הלל הצעיר.

בשנת תשמ"ח-1987 הלך הלקין לעולמו, בביתו בירושלים.

[עריכה] מספרי שמעון הלקין

ברוך בן נריה, פואמה, תל אביב, 1934.
דברים וצדי דברים בספרות, ביקורת הספרות, 1984.
דרכים וצדי דרכים בספרות, ביקורת ופרשנות, 1969.
יחיאל ההגרי, רומן, שטיבל, 1936.
מעבר יבוק, מבחר שירים, עם עובד, 1965.
נכר, סיפורים, מוסד ביאליק, 1972.
עד משבר, רומן, עם עובד, 1945.
על האי, שירים, מוסד ביאליק, 1946.
עראי וקבע, עיונים בספרות, ניו יורק, 1942.
שירים, תרע"ז - תשל"ג, מוסד ביאליק, 1977.

[עריכה] תרגומים

לפני היות האדם, ג'ק לונדון תרגום עברי בהוצאת שטיבל
זאב הים, ג'ק לונדון, תרגום עברי 1924
הציפור הכחולה, מחזה מאת מוריס מטרלינק, תרגום עברי בהוצאת שטיבל, 1928

[עריכה] לקריאה נוספת

מאמרי בקורת רבים מאוד נדפסו על יצירתו של הלקין. כאן מובאת רשימה קצרה בלבד.

הלקין עכשיו, מאת חנן חבר, נדפס בסימן קריאה, 13, 1981.
יחיאל ההגרי [לש. הלקין] : מיסטיקן ללא דת, מאת יוסף דן, נדפס במולד, ג, תש"ל 1970.
על גישתו של שמעון הלקין לסיפורת העברית : המספר כמבקר, מאת גרשון שקד, נדפס בדבר, אוגוסט 1971.
ארץ-ישראל בשירת שמעון הלקין, מאת מרים דרור, נדפס בעיתון 77, 100, 1988.
שרטוטים לדיוקנו של שמעון הלקין כמשורר צעיר, מאת שמואל ורסס, נדפס במחקרי ירושלים בספרות עברית, י"ב, 1990.
"מקום חי זמן במוות", אזכרה להלקין, מאת רות קרטון-בלום, נדפס במחקרי ירושלים בספרות עברית, י'ב, 1990.
יערות מתוהמים : אפיזודות בביוגראפיה ליטראריה של שמעון הלקין, מאת בעז שכביץ, נדפס בסימן קריאה, 2, 1975.