תא עצב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
![]() |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: ניסוח מקולקל, ייתכן ומכיל טעויות ואי דיוקים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |

תא עצב (בתעתיק מאנגלית נוירון) הינו שם כולל לתאים במערכת העצבים האחראים על העברה ועיבוד מידע.
תא העצב מורכב מגוף התא, מאקסון - מעין זרוע, ודנדריטים שבהם מצויים קולטנים (רצפטורים). תא העצב מעביר מידע באמצעות תהליכים אלקטרו-כימיים. בעוד שמעבר המידע בתוך תא העצב עצמו הינו חשמלי ופועל במתח שבין אלפיות וולט בודדות ועד עשירית וולט, מעבר המידע בין תאי עצב סמוכים הוא כימי ומתבצע באמצעות שחרור מולקולות של מוליך עצבי (נוירוטרנסמטור) לתוך המרווח שבין שני התאים המכונה סינפסה, מעבר מידע מסוג זה נקרא מנגנון פאראקריני.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בסוף המאה העשרים לא נודעו עדיין מהן יחידות העבוד הבסיסיות במוח, שתי תאוריות התחרו על הסברת המבנה של יחידות העיבוד. סנטיאגו רמון י כחל ( Santiago Ramom y Cajal ) טען כי יחידות העיבוד הן תאים בעלי גרעין בודד ואילו קמילו גולג'י (Camillo Golgi ) גרס כי יחידות העיבוד הן סינסיטיום, מספר גרעיני תא המצויים בתוך אותה הממברנה. בשנת 1906 קיבלו שני החוקרים פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה רמון י כחל עבור הגילוי וגולג'י עבור פיתוח הצביעה שהביאה לגילוי.
[עריכה] תפקיד
באופן פשטני, תא העצב מקבל מידע מהתאים הסמוכים אליו (לרוב תאי עצב אחרים) בצורת מטען חשמלי חיובי (המקביל ל-1, או "כן" במחשבים - מערכת בינארית) ומטען שלילי (המקביל ל-0 או "לא" במחשבים), הוא סוכם את המטענים החיוביים והשליליים שהתקבלו, ואם סך המטען עולה על גובה מתח מסוים - הוא שולח מטען משלו הלאה. שליחת מטען כזו נחשבת לתגובה חיובית מצידו, ואילו המנעות נחשבת לתגובה שלילית, אלא אם כן התא הזה מוגדר כתא של מטען שלילי ואז הדברים מתהפכים. במהלך שליחת/אי שליחת המטען שלו - נוצר בתא שינוי בהתאם להחלטה שהתקבלה. השינוי יכול להיות בהרכב הכימי, במטען הגנטי, במספר וסוג ורגישות הרצפטורים, בקשרים של תא העצב עם תאי עצב שכנים ועוד. למעשה השינוי הזה מהווה את הזיכרון או הלמידה: בפעם הבאה שיוזרם אליו מטען חשמלי זהה - הוא יגיב בצורה שונה. זה מראה שהוא למד משהו, שהוא זוכר את הפעם האחרונה, ומגיב בהתאם. ככל שיותר תאי עצב בשרשרת מעבירים החלטה חיובית הלאה, כך יש פחות סיכוי שהמסר העצבי ידעך ויעצור, ויש יותר סיכוי שהוא ימשיך לעבור ויצור תגובה התנהגותית כלשהי.
[עריכה] חלקי תא העצב
מרכיביו של תא עצב טיפוסי | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ניתן לחלק את תא העצב לשלושה חלקים עיקריים: דנדריטים (קולטנים), גוף התא ואקסון.
[עריכה] דנדריט
הדנדריטים הם שלוחות קצרות, באורך של הרבה פחות ממילימטר במוח האדם, הקולטות מידע כימי משלוחות היוצאות מאקסונים של תאי עצב אחרים, ממירות את המידע לאות חשמלי אנאלוגי מדורג ודועך למשך כמה מאיות שנייה, ומוליכות אותו לגוף התא. מקור השם במילה היוונית dendros, שפירושה עץ, שניתן להם בשל צורתם; שלוחות המתפצלות לעוד ועוד סעיפים וסעיפי משנה ונראות כעץ.
[עריכה] גוף התא
מכיל את הגרעין שבו המידע הגנטי של התא ואת מערכות התא שמאפשרות תפקוד תקין, הוא קולט מידע חשמלי מהדנדריטים, שיכולים לשנות את הפוטנציאל החשמלי של גוף התא, ממתח המנוחה שלו שעומד על 70- מיליוולט למתח סף של כ-60- מיליוולט, ואז לשלוח פרץ של אות חשמלי לעבר האקסון של התא (מתח זה נקרא דחף עצבי או פונטציאל פעולה [בקיצור פו"פ] וגובהו 40+ מיליוולט). שינוי המתח בדנדריטים נעשה באמצעות מעבר יונים (בעיקר כלור, סידן, נתרן, אשלגן) בתעליות קרומית התא.
[עריכה] אקסון
השם נגזר מהמילה היוונית axis (ציר) ו-cylind (גליל).
[עריכה] מבנה האקסון
האקסון הוא סיב עצב, במוח באורך של סנטימטרים אחדים, ומהווה שלוחה ארוכה של תאי העצב, שעשוי בצורה של מפרקים. חלקו המרכזי הוא גליל הציר, שמכיל מספר רב של סיבים עדינים, (באדם הוא יכול להגיע עד אורך של מטר, ובג'ירפה יכול להגיע למספר מטרים), שעטופים באופן לא רציף במיאלין, (שהיא רקמה שומנית לבנה העוטפת סיבי-עצב לשם בידודם). בקצהו של האקסון הוא מתפצל לענפים רבים, הקרויים טרמינלים, כאשר בקציהם יש "כפתורי טרמינל", שהם נקודות החיבור לתאי עצב אחרים.
[עריכה] תפקיד הסיב העצבי
תפקידו של הסיב העצבי (אקסון) להוליך דחפים עצביים למרחק ניכר מגוף התא. קצה הסיב מסתעף לעשרות עד מאות שלוחות המשמשות כעבר הקדם-סינפטי של סינפסות כימיות עם תאי עצב שכנים. שלפוחיות סינפטיות אוגרות מולקולות מוליכים עצביים בקרבת קרום התא. הגעת דחף עצבי לקצה האקסון מביאה לפתיחת תעלות סידן ממותגות-מתח, המאפשרות ליוני סידן לחדור אל תוך התא. העלייה בריכוז הסידן התוך-תאי מביאה להפעלת מגוון חלבונים יעודיים המובילים את השלפוחיות הסינפטיות אל קרום התא, שם הן משחררות את תכולתן. המוליכים העצביים נפלטים באופן זה אל המרווח הסינפטי של הסינפסה, לצורך עירור ממתח בתר-סינפטי בתא העצב השכן. כך מומר האות החשמלי העובר בסיב העצבי לאות כימי העובר בסינפסה.
[עריכה] סוגי תאי עצב
על פי חלוקה תיפקודית ניתן לחלק תאי עצב לשלושה סוגים עיקריים:
- תא עצב תחושתי: מגלה שינויים בסביבה החיצונית או הפנימית ומשגר למערכת העצבים המרכזית מידע על שינויים אלו.
- תא עצב חד קוטבי: סוג של תא עצב תחושתי שבו האקסון מתפצל לשניים במרחק לא רב מהתא. הצד הראשון מקושר למערכת העצבים המרכזית והשני למערכת העצבים ההיקפית.
- תא עצב תנועתי: מעביר אינפורמציה ממערכת העצבים המרכזית לשרירים שמפעילים את הגוף ולאיברים הפנימיים. מצוי במערכת העצבים המרכזית ואחראי על התכוצות של שריר או הפרשה מבלוטה.
- תא עצב מקשר: תא עצב המצוי בתוך תחומי מערכת העצבים המרכזית. מעגלים של תאי עצב מקשרים במוח לדוגמה, אחראים על פעילויות כמו תפיסה, למידה, זיכרון והתנהגויות מורכבות נוספות.
ניתן לחלק את תאי העצב לפי צורת הדנדריטים:
- מולטיפולר (Multipolar) - בו הרבה דנדריטים ואקסון אחד.
- ביפולר (Bipolar) - לו שלוחה אחת של דנדריט ושלוחה אחת של אקסון.
- פסאודו אוניפולר (Pseudounipolar) - סוג של תא עצב ובו אין דנדריט קלאסי, אלא שמגוף התא יוצא תא עצב אחד שמתפצל כך שלאחר הפיצול שלוחה אחת משמשת כאקסון והשנייה כדנדריט.