תגלת פלאסר השלישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיגלת-פלאסר השלישי, מלך באשור בשנים 744 עד 727 לפנה"ס.
תיגלת-פלאסר השלישי פתח בעלייתו לכס ממלכת אשור תקופה חדשה בתולדות האימפריה ובזמנו הסתמן שינוי יסודי במדיניותה ובאופי פעילותה הצבאית.
חלק מן הארצות הכבושות אורגן מחדש במסגרת מנהלתית-טריטוריאלית של פחוות אשוריות, הוצבו בהן נציבים והם נחשבו חלק מן המינהל האשורי.
בעקבות שיטת ההגליה הדו-סטרית שפותחה ושוכללה בתקופה זו חלו גם שינויים ניכרים בהרכב האוכלוסייה של פחוות אלו. ארצות אחרות שבאו תחת עול אשור זכו להתקיים במעמד של ממלכות גרורות. המרקם האתני והחברתי שלהן לא נפגע, או שנפגע במידה מועטה בלבד, ושליטיהן והמינהל העצמי שלהן נשארו על מכונם. אולם מעמד זה היה מותנה בנאמנות מדינית לאשור ובחובות כלכליים, בעיקר בצורת מסים, שהפרתן הייתה עלולה לגרור לביטול המעמד של מדינה גרורה ולסיפוחה בתור פחווה לאשור תוך ביטול האוטונומיה שניתנה לה קודם לכן.
בשנת 740 לפנה"ס חזרה אשור בהנהגתו של תיגלת-פלאסר לפעול במערב. באותה שנה נכבשה ארפד. ובשנת 738 נכבשה כלנה. בכך הושלמה השתלטותה של אשור על צפון סוריה והופגנה עליונותה כגורם צבאי-מדיני בכל מערבה של אסיה. הכרת שליטי האזור בעובדה זו משתקפת ברשימת המלכים שהעלו מס לתגלת-פלאסר ב-738. ביניהם נכללו שליטים של מרכז סוריה (כמו חמת) ודרום סוריה (דמשק) וכן רצועת החוף הפיניקית (גבל וצור), אך גם מלכים רחוקים יותר כמו מנחם בן גדי מלך ישראל ("מנחם השומרוני") וזביבה מלכת הערבים וכן שבט קדר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תגלת פלאסר השלישי, באנציקלופדיה של מקראגשר
- מסע תגלת פלאסר השלישי, באנציקלופדיה של מקראגשר