תולדות יעקב יוסף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תולדות יעקב יוסף הוא ספר שנכתב על ידי הרב יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה, מתלמידי הבעל שם טוב ופורסם לראשונה בשנת 1780 במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות.
הספר ערוך כפירוש על פרשות השבוע וכולל בין היתר דיונים בעיון בהלכה ולא רק חסידות (בשונה מספרי חסידות אחרים).
הספר הוא אחד מארבעה הספרים שכתב רבי יעקב יוסף (שבכולם מופיע ברמז שמו יוסף) על תורת החסידות, ועל הבעש"ט, וייחודם בספרות החסידית בכך שהם מהספרים היחידים שנכתבו על ידי אדם שזכה לשמוע את שיחותיו של הבעל שם טוב עצמו, ולא ממקור שני, שלישי או ממקור אגדי.
חיבור זה היה בין ספרי החסידות הראשונים (אם לא הראשון ממש) שראו אור בדפוס ותיארו את תורת הבעש"ט ומושגיו המחשבתיים, וככזה ריכז אליו גם ביקורת חריפה מצידם של מתנגדים לתנועה החדשה. מתנגדים אלו הזדעזעו מן הביקורת הנדפסת כנגד הלמדנים ומסורת אחת מספרת על שריפת החיבור במסגרת מאבקי המתנגדים בחסידות בראשיתה.
