תיקון יתר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בבלשנות, תיקון יתר (או היפרקורקציה) הוא מצב שבו הדובר, מתוך רצון עז להקפיד על שפה תקינה ביותר, טועה בלשונו.
דוגמה קלאסית בשפה העברית לתיקון יתר היא הביטוי "כל קצין וחצין", שמקורו בכלל שלפיו נשמט הדגש הקל מהאות כ"ף כאשר היא באה לאחר ו"ו החיבור, ומתוך רצון להצטיין במימוש כלל זה הפך הדובר את האות קו"ף לחי"ת - צעד שהוא שגיאה גסה. דוגמאות מוכרות נוספות: בַּפעם הבאה/ בַּפועל / בַּפֶתח (פ"א רפה במקום פ"א דגושה).
[עריכה] לקריאה נוספת
- Joshua Blau, On Pseudo-Corrections in Some Semitic Languages. Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities 1970.
