תכלאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

התִּכְּלַאל (ברבים "תַּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן. פירוש המילה "תכלאל" הוא "כל בו", סידור זה כולל בתוכו את כל הטקסטים הנדרשים ליהודי במעגל השנה - ימי חול, שבתות וחגים; וכןבמעגל החיים - כברית מילה, פדיון הבן, חתונה ועוד. התכלאל הוא קובץ שנערך על ידי חכמי תימן הראשונים.

[עריכה] נוסחאות התפילה בתימן

קיימים שני נוסחי תפילה תימניים עיקריים: נוסח בלדי ונוסח שאמי, אשר שימשו זה לצד זה ברוב ככל הערים בתימן. בכפרים וביישובים הקטנים בדרך כלל נוסח אחד שלט ללא עוררין. למעט הבדלם דקים (הבדלים קצת יותר משמעותיים בנוסח השאמי)כל נוסח היה דומה בכל מקום. החוקרים המודרניים מקבלים את הטענה כי הנוסח הבלדי הינו נוסח התפילה המקורי של יהודי תימן לאור בדיקה של סידורים תימניים עתיקים מכתבי יד.

[עריכה] נוסח בלדי

נוסח תימן הבלדי הינו תואם בעיקרו את נוסח התפילה של הרמב"ם המובא בספרו משנה תורה. ביחס לשאלה אם התימנים קיבלו את נוסח התפילה שלהם מהרמב"ם או להיפך קימות שתי תשובות. התשובה המקובלת אצל יהודי תימן היא שהרמב"ם, למרות היותו ספרדי, ראה בנוסח התפילה התימני את הנוסח האותנטי ביותר ובשל כך אימץ את נוסח התפילה של יהודי תימן. חוקרים מודרנים דוגלים יותר בשיטה שהתימנים הם אלו שקבלו את נוסח הרמב"ם ולא להיפך. בשל העובדה שלא נמצאו סידורים מתימן לפני תקופת הרמב"ם, לא ניתן להוכיח אף אחת מהשיטות.

בין כך ובין כך, הגם שהנוסח הבלדי לא השתנה כמעט בכלל במהלך הדורות, נתווספו לו קטעים רבים בהשפעת סידורי ספרד והקבלה במהלך השנים. הדרדעים מיעטו מאוד בתוספות אלה, השמיטו אותן בשלבים מאוחרים יותר כמעט כליל.

[עריכה] נוסח שאמי וההתנגדות אליו

נוסח התפילה השאמי הינו בעיקרו הנוסח הספרדי עם מעט הבדלים שנשמרו על פי הנוסח התימני המקורי (הבלדי). נוסח זה הוחדר לתימן בערך בסוף המאה ה-17. היו חכמים שדגלו בצורך לעבור לנוסח זה והיו שהתנגדו לכך ודגלו בנוסח התימני המקורי.

אחד מהתנגדים העיקריים להחדרת הנוסח הספרדי לתימן היה הרב יחיא צאלח (מהרי"ץ), שחי ופעל בעיר צנעא בתימן באמצע המאה ה-18. הוא חיבר פירוש על סידור התפילה התימני (הבלדי) שנקרא "עץ חיים". אחת הסיבות שהביאו אותו לכתוב את פירושו "עץ חיים" הינה הרצון לבסס את מנהגי יהודי תימן המקוריים ולמנוע את השפעת הסידור הספרדי על התימני. רוב המתפללים על פי הנוסח הבלדי הולכים על פי נוסחאותיו של מהרי"ץ אותן קבע בחיבורו "עץ חיים". יש לציין שבנוסח הבלדי הרגיל ישנן כמה הוספות שנוספו בהשפעת הנוסח הספרדי (בעיקר פיוטים) ובהשפעת הקבלה (למשל אמירת הקטע "בריך שמיה" מספר הזוהר). הדרדעים התנגדו להוספות אלו והלכו על פי נוסח התפילה של הרמב"ם ללא כל תוספת (ובשל כך התפילה אצלם קצרה בהרבה מהמקובל אצל שאר התימנים וגם אצל שאר עדות ישראל).

[עריכה] פרוש השמות בלדי ושאמי בעברית

פרוש השם "בלדי" בערבית הינו "מקומי" (כלומר של תימן). מקור השם "שאמי" הינו מהביטוי הערבי "בלאד א-שאם" (الشام). מבחינה גיאוגרפית, הכוונה לסוריה, לבנון, ארץ ישראל וירדן, שנתפסה כיחידה אחת בתקופות קדומות. הנוסח הספרדי כונה "שאמי" (شامي) כיוון שהוא הובא לתימן מ"בלאד א-שאם", כלומר: מאזור ארץ ישראל שהיא חלק מ"בלאד א-שאם".

[עריכה] הפיוט בתכלאל

הפיוטים המקובלים אצל יהודי תימן הינם פיוטים שנתחברו בתימן עצמה או פיוטים שמוצאם בספרד (מתקופת תור הזהב).

נוסחי התפילה ביהדות

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%AA/%D7%9B/%D7%9C/%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%9C.html

קטגוריות: סידורים | נוסחי התפילה ביהדות | יהדות תימן

תכלאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים

[עריכה] נוסחאות התפילה בתימן

[עריכה] נוסח בלדי

[עריכה] נוסח שאמי וההתנגדות אליו

[עריכה] פרוש השמות בלדי ושאמי בעברית

[עריכה] הפיוט בתכלאל

Views

ניווט

קהילה

חיפוש