נוסח הספרדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נוסח הספרדים הינו נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (למעט חלק מיהודי תימן).

תוכן עניינים

1 שמו של הנוסח
2 הארצות בהן מקובל הנוסח
3 הפיוטים בנוסח הספרדים
4 הגהות האר"י והשפעותיהן על הנוסח הספרדי
5 לקריאה נוספת

[עריכה] שמו של הנוסח

הכינוי המקובל לנוסח זה היה בעבר רק "כמנהג הספרדים" (אגב יש לציין שהספרדים לא הכירו את המילה "נוסח"), אך כיום מקובל לכנותו "נוסח הספרדים ועדות המזרח" בשל שתי סיבות: אחת היא שבעבר חלק מעדות המזרח השונות לא התפללו בנוסח הספרדי וכעת גם הן מתפללות בנוסח הספרדי (ראו למשל נוסח פרס). סיבה שנייה היא כדי לא לבלבל נוסח זה עם נוסח ספרד.

[עריכה] הארצות בהן מקובל הנוסח

מקורו של נוסח הספרדים הוא בספרד עצמה, ולאחר גירוש ספרד הביאו הספרדים איתם את נוסח זה לקהילות בהן השתקעו. נוסח הספרדים דחק במהרה מסורות מקומיות שונות במקומות בהם יד הספרדים הייתה תקיפה על ידם של היהודים המקומיים. כך אירע למשל בעיר חאלב שבסוריה, בקהילות צפון אפריקה השונות, ובקהילות הבלקן (ביחס לקהילות הבלקן ראו נוסח הרומניוטים).

[עריכה] הפיוטים בנוסח הספרדים

רוב הפיוטים המקובלים בסידור התפילה הספרדי הינם של משוררי תקופת תור הזהב בספרד. כאשר ישבו היהודים בספרד היו מנהגים שונים ביחס לפיוטים כאשר המנהגים המרכזיים היו מנהג קסטיליה, מנהג קטלוניה, מנהג אראגון ומנהג פורטוגל. מנהג קסטיליה היה שונה משאר המנהגים בכמות הפיוטים שבו שהייתה מצומצמת בהרבה ביחס לשאר המנהגים. לאחר גירוש ספרד הקימו המגורשים קהילות נפרדות לפי מנהג התפילה (קסטיליה, קטלוניה, אראגון ופורטוגל) אך במהרה נעלמו ההבדלים השונים ורוב הקהילות עברו לנוסח הקסטיליאני (למעט מספר קטן של קהילות ביוון ובאלג'יריה ששמרו על מנהג קטלוניה ועל מנהג אראגון).

[עריכה] הגהות האר"י והשפעותיהן על הנוסח הספרדי

השפעה מכרעת על נוסח התפילה הספרדי הייתה של ר' חיים ויטאל, שבספר "שער הכוונות" פרסם תיקוני נוסח של מורו המובהק האר"י על הנוסח הספרדי. יש לציין שהאר"י היה אשכנזי מצד אביו וספרדי מצד אימו, ועל פי ההלכה היה צריך להתפלל לפי נוסח התפילה של אביו כלומר נוסח אשכנז. אף על פי כן, מטעמים מיסטיים וקבליים ראה האר"י בנוסח הספרדי את הנוסח המושלם ולפיכך בחר להתפלל דוקא בנוסח זה, ואותו שינה בכמה מקומות לפי תפיסת עולמו הקבלית. תיקוני הנוסח של האר"י התפשטו במהרה בקהילות הספרדיות. בקהילות הספרדיות הקרובות יותר לארץ ישראל, בה חי ופעל האר"י באחרית ימיו, קיבלו את כל תיקוני הנוסח שלו. כך היה בקהילות המזרח, תורכיה, הבלקן ורוב ארצות צפון אפריקה. בקהילות מרוקו קיבלו רק חלק מתיקוני האר"י ולא את כולם. בקהילות הספרדיות במערב אירופה (אמסטרדם, לונדון, בורדו ועוד) לא קיבלו את שינויי הנוסח של האר"י כלל. הנהגה אחרת של האר"י לא התקבלה בשום קהילה ספרדית: האר"י התנגד לאמירת הפיוטים הספרדיים מתקופת תור הזהב בשל תוכנם הפילוספי, ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים שתוכנם יותר מיסטי ואינו פילוסופי.

[עריכה] לקריאה נוספת

הרב שם טוב גאגין, כתר שם טוב יכיל בו טעמי המנהגים והשינוים בין נוסחאי התפלות של הספרדים במזרח ובין הספרדים שבמערב ובין מנהגי אשכנז, 7 חלקים, קיידאן התרצ"ד - ירושלים התשמ"א

נוסחי התפילה ביהדות