תעופה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בתעופת כלי טיס. לערך העוסק בתעופת בעלי חיים, ראו תעופה (בעלי חיים).
תעופה הוא התחום העוסק בטיסה באמצעות כלי טיס, מכונות שתוכננו על-ידי בני אדם לטיסה אטמוספרית. באופן כללי יותר, המונח מתאר גם את הפעילויות, התעשיות, וגופי הרגולציה הקשורים לכלי טיס.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
קיימות עדיויות מוקדמות לטיסות לטווחים קצרים מהמאות ה-9 ועד ה-11, כגון טיסת הצניחה של ארמן פירמן, טיסת הדאייה של אבאס איבן פירנס, ואפשר שהתקיימו בסין טיסות מוקדמות אף יותר באמצעות עפיפונים נושאי אדם.
העידן המודרני של התעופה החל ב-21 בנובמבר 1783 עם הטיסה האנושית הראשונה באמצעות כלי טיס שאינו קשור לקרקע בבלון ממולא באוויר חם שתוכנן על-ידי האחים מונטגולפיר, וטיסות באמצעות בלונים נהפכו לנפוצים יותר ולטווחים הולכים וגדלים במהלך המאה ה-19, ונמשכים עד לימנו אנו. ב-17 בדצמבר 1903, האחים רייט ביצעו את הטיסה המונעת המוצלחת הראשונה, באמצעות כלי טיס כבד מן האוויר, אם כי מטוסם לא היה מעשי לטיסה של יותר מטווח קצר, עקב בעיות שליטה. אימוצם הרווח של מאזנות הפך את כלי הטיס לקלים יותר לשליטה, ורק עשור מאוחר יותר, בתחילת מלחמת העולם הראשונה, כלי טיס מונעים כבדים מן האוויר נהפכו למעשיים למטרות סיור, טיווח ארטילרי, ואף תקיפה נגד מטרות קרקעיות.
כלי הטיס גדלו והפכו לאמינים יותר, והחלו לשמש לתחבורת נוסעים והעברת מטען. בתחילה, אנשים רבים סברו שספינת האוויר היא האמצעי המעשי ביותר לתחבורת נוסעים לטווחים ארוכים באוויר. ברם, בשנות השלושים ה-DC-3 הפך למטוס הנוסעים הראשון שהיה רווחי בתחבורת נוסעים בלבד, וכך החל את העידן המודרני של שירותי מטוסי נוסעים. בערך באותה תקופה, אסון ההינדנבורג ב-1937 פגע בפופולריות של ספינות אוויר לשימוש כללי לתחבורת נוסעים (אם כי היו נסיונות להחזיר אותן לשימוש). עד לתחילת מלחמת העולם השנייה, נבנו שדות תעופה בערים רבות, והיה מספר רב של טייסים כשירים. המלחמה הביאה לחידושים רבים לעולם התעופה, לרבות מטוס הסילון הראשון ורקטות הדלק הנוזלי הראשונות.
לאחר המלחמה, במיוחד בצפון אמריקה, הייתה פריחה בתחום התעופה הקלה, הן בסקטור הפרטי והן במסחרי, כשאלפי טייסים שוחררו מהשירות הצבאי ועודפים זולים רבים של מטוסי תובלה ואימון היו זמינים. יצרני מטוסים קטנים כגון צסנה, פייפר, וביצ'קראפט הרחיבו את הייצור על-מנת לספק מטוסים קטנים לשוק מעמד הביניים החדש.
עד לשנות החמישים, גדל פיתוח מטוסי סילון אזרחיים, תחילה עם הדה הבילנד קומט, למרות שמטוס הנוסעים הסילוני הראשון שנעשה בו שימוש נרחב היה הבואינג 707. באותה תקופה, הנעת הטורבו-פרופ החלה להופיע במטוסי נוסעים קטנים יותר, מה שאפשר לבצע טיסות קבועות עם פחות נוסעים במגוון רחב יותר של מזגי מזג אוויר.
יורי גאגרין היה האדם הראשון שטס לחלל ב-12 באפריל 1961, בעוד שניל ארמסטרונג היה הראשון לדרוך על הירח ב-21 ביולי 1969.
מאז שנות השישים, שלדות מטוס עשויות חומרים מרוכבים, ומנועים שקטים ויעילים יותר, נהפכו זמינים, אך החידוש החשוב ביותר היה בתחום המכשור והבקרה. הופעתם של אלקטרוניקת מצב מוצק, מערכת הניווט הלווינית GPS, התקשורת הלווינית, ומחשבים שהלכו ונהיו בהדרגה קטנים וחזקים יותר, יחד עם תצוגות LED, שינו באופן דרמטי את תא הטייס של מטוסי הנוסעים, כמו גם, במידה הולכת וגוברת, את אלו של מטוסים קטנים יותר. טייסים יכלו לנווט באופן מדויק יותר ולהבחין בפני השטח, ממכשולים, וכלי טיס קרובים אחרים על גבי מפה או באמצעות ראייה מלאכותית, אפילו בלילה או בתנאי אל-ראות.
ב-21 ביוני 2004, ספייס שיפ וואן הפכה לכלי הטיס הממומן באופן פרטי הראשון שביצע טיסת חלל, ובכך פתח את האפשרות לשוק תעופה מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ.
[עריכה] סוגי כלי טיס
כלי הטיס כוללים:
[עריכה] קטגוריות תעופה
ישנן שתי קטגוריות עיקריות בתעופה:
- תעופה אזרחית
- תעופה צבאית
[עריכה] ראו גם
[עריכה] תמונות של מטוסים מחלוצי התעופה:
|
|
|
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תעופה |
